הבדלים בין גרסאות בדף "יהושע מונדשיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'")
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""")
שורה 23: שורה 23:
  
 
==ספריו ופרסומיו==
 
==ספריו ופרסומיו==
*לקוטי רשימות ומעשיות, תשכ״ט, 56 עמ'.
+
*לקוטי רשימות ומעשיות, תשכ"ט, 56 עמ'.
 
ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד.
 
ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד.
*מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק', תשל״ג, 125 עמ'.
+
*מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק', תשל"ג, 125 עמ'.
מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז״ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'.
+
מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'.
*מגדל עז, 643 עמ', תש״מ.
+
*מגדל עז, 643 עמ', תש"מ.
 
מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו נשיאנו מתוך כתבי יד ומקורות נאמנים.  
 
מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו נשיאנו מתוך כתבי יד ומקורות נאמנים.  
*שבחי הבעש״ט, 280 עמ', תשמ״ב.
+
*שבחי הבעש"ט, 280 עמ', תשמ"ב.
 
פקסימל מכתב יד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס.
 
פקסימל מכתב יד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס.
  

גרסה מ־12:51, 9 במרץ 2021

הרב יהושע מונדשיין

הרב יהושע מונדשיין (ט' שבט תש"ז-ב' טבת תשע"ה), חוקר והיסטוריון חב"די. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים לרבותינו נשיאינו וחסידים מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים

הרב יהושע מונדשיין נולד בתל אביב בט' שבט תש"ז לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובשנת תשכ"ד עבר יחד עם הרב שלום בער וולפא לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. משם המשיך לשנת קבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

לאחר נישואיו בשנת תשכ"ט עם רחל לאה (בת הרב דוד ברוומן, מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו בקראון הייטס ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות.

בשנת תשנ"ג פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום זהות משיח. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' יחזקאל סופר. לאחר ג' בתמוז שנת תשנ"ד חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו". החל משנת תשס"ה החל לפרסם באתר שטורעם סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום ב' טבת "זאת חנוכה" תשע"ה נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

ביקורת

מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון בסיפורי חסידים כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב אהרון דב הלפרין ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי רבותינו נשיאנו, במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת תשע"ג פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך שבועון כפר חב"ד אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת[1].

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת כפר חב"ד על מנת להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

ספריו ופרסומיו

  • לקוטי רשימות ומעשיות, תשכ"ט, 56 עמ'.

ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד.

  • מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק', תשל"ג, 125 עמ'.

מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'.

  • מגדל עז, 643 עמ', תש"מ.

מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו נשיאנו מתוך כתבי יד ומקורות נאמנים.

  • שבחי הבעש"ט, 280 עמ', תשמ"ב.

פקסימל מכתב יד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס.

שער הספר 'המאסר הראשון'

ספרים שערך וההדיר

משפחתו

בניו

חתניו

לקריאה נוספת

  • מנחם מענדל קסטל, ספר סופר וסיפור, תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א[2]

קישורים חיצוניים

כתביו
טורי פרידה

הערות שוליים