שינויים

|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "[[אהלי צדיקים]]" [[כסלו]] [[תש"ע]].

|תאריך לידה=[[תקס"אח]]

|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]<br />.

|אם=[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצ"צהצמח צדק)]]

|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "[[מגן אבות]]"|השתיכותהשתייכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]

נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]], ונקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]],{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של היה ה[[הרבנית סטערנאסנדק]] הרב שלו ב[[יהודה לייב סגלברית מילה]].}} הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[, במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרותהתבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|התקשר]] לסבו, ה[[רשימות אדמו"ר האמצעישליט"א]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו חוברת קע"מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידותב. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי}}.

בי"ד חשון [[תקפבמהלך בריחתו של אדמו"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלובהזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, מגדולי חסידי חבחש אדמו"ד. חתונתו הייתה ביום יר הזקן בהעדרו של המהרי"ד מר-חשון תקפ"הל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאותכאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, במכתבו ל[[אדמוואדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו הזקן אסף אותו והשיב אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את למרכבה{{הערה|[[אדמוהרב מלאדי ומפלגת חב"ר הזקןד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדקח"א, פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביועמ' 109.}}.

בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. בזזו"ש נשא לאשה את מרת שרה. ===עם סבו אדמו"ר האמצעי===בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי. ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}. ===עם אביו הצמח צדק==={{להשלים}}יחד עם אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את [[ליקוטי תורה]]{{הערה|[[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.}}. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על ה[[קץ]] של שנת [[תר"ח]], והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת ט'.}}. בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}. ===ייסוד חסידות קאפוסט==={{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}ביום [[ג' אלול]] [[תרכ"ו]] עזב את עיר [[ליובאוויטש]], והושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל [[המגן ה'מגן אבות]]'.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AAחובת+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AAהלבבות&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.

*בנו רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]].*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום-בער שניאורסאהן מרעצידובער שניאורסון מרצ'צעיצה]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95אליהו+%D7%97%D7%AA%D7%9Fחתן+אדמו%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A822ר+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9Fהזקן&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98 מקאפוסט הערות לאג"ק]}}.*בנו מזוו"ש רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]]. *חתנו בתו רחל אשת הרב [[מנחם מניש מונסזון]]<ref>{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות <</ref>}}.*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.

==לקריאה נוספת==*נכדו '''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמןהיכל הבעל שם טוב]] בן רבי שלום בער שניאורסון, גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.

* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים ממהרימהמהרי"ל]*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf כרכרה ללא סוסים ברחוב הראשי של בברויסק]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 27 

{{מיון רגיל:שניאורסון, יהודה לייב}}[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יהודה לייב]][[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יהודה לייב]]