פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 130 בתים ,  06:33, 24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמה{{הערת שולייםהערה|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]
ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה', {{הערת שולייםהערה|1=ואלו הם: [[חגיגה]] דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' ה[[קבלה|מקובל]] וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד.}} ולרוב מוזכר בשמו,{{הערת שולייםהערה|ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ'.}} המזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ב[[רמב"ם]]: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', יתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר {{הערת שולייםהערה|עי' להלן].}}.
נאמר בגמרא [[חגיגה]]{{הערת שולייםהערה|הנזכרת לעיל הערה 1.}} שהיה שונה שש מאות סדרי [[משנה]], ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני ה[[תנאים]].
ה[[תנא]] רבי [[יוחנן בן דהבאי]] מוסר משמו ב[[סנהדרין]]{{הערת שולייםהערה|ד', עמוד ב'.}}, ויוחנן עצמו חי בדורו של [[רבי חנינא בן גמליאל]] דודו של [[רבי יהודה הנשיא]]. אך אין לקבוע בוודאות שרבי יוחנן ראה את רבי יהודה, ואמר משמו, שמזה יוצא שחי בדורו של [[רבי יהודה]], כי, יכול להיות שיוחנן רק שמע את אמרה זאת משמו, ובאמת, יהודה חי זמן רב לפניו.
[[דון יצחק אברבנאל]] מונהו בדור האחד עשר לחכמי המשנה, ועוד מוסיף וכותב שם שיהודה בן תימא - הוא [[רבי יהודה בן דמא]] המוזכר בקהלת רבה{{הערת שולייםהערה|ז.}} כאחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. הקדימו [[הרשב"ץ]]{{הערת שולייםהערה|מגן אבות ה, כ.}} שכותב זאת בשם יש אומרים, והוסיף שהיה מעשרת הרוגי מלכות, דעה המאששת את טענת ה'יש אומרים' ורבי יצחק אבארבאנאל שהוא ר' יהודה בן דמא, שהיה מעשרת הרוגי מלכות. עוד מוסיף שם [[הרשב"ץ]] חידוש ואומר שיהודה בן תימא, הוא בן אחותו של [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המוזכר ב[[תלמוד]]. אך לפי זה, ניתן להסיק ש[[הרשב"ץ]] עצמו אינו סובר שהי' מעשרת הרוגי מלכות, כי אחיינו של ר' ישמעאל, נסתלק ממחלה כמובא בפירוש בגמרא.
== אמרותיו ==
יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה [[בית המקדש]] במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך{{הערת שולייםהערה|אבות פרק ה', משנה כ'.}}.
המילים הפותחות את הטור שו"ע הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שולייםהערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.
ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.