שינויים
←השפעתם
'''י"ב גבולי אלכסון''' הוא ביטוי ב[[ספר יצירה]] המתאר את שנים עשר אופנים של [[התכללות]] ה[[מידות]] זה בה. שרש שנים עשר השבטים הוא בי"ב גבולי אלכסון של בזה, הנוצרים מהגבולים שבין נקודות המפגש שביניהן (כאשר כל מידה מייצגת כיוון אחד מארבע הרוחות, מעלה ומטה - [[עולם האצילותו' קצוות]], ישנן שנים עשר נקודות מפגש בין הרוחות).
==ענינםופרטיהם==י"ב גבולי אלכסון הם בחינת התכללות השש המדות נקראו בלשונו של [[ספר יצירה]] בשם [[ו' קצוות]] , שהם הששה ששת הקצוות של העולם: רום, תחת, מזרח, מערב, צפון, דרום. בפרטות, התחלקות שש המדות לו' קצוות הוא: [[מדותספירת החסד]] כנגד דרום, [[חג"תספירת הגבורה]] כנגד צפון, [[נה"יספירת התפארת]]כנגד מזרח, כשמתכללים זה עם זה[[ספירת היסוד]] כנגד מערב, כמו התכללות החסדים בגבורות או התכללות גבורה בנצח. או התכללות הקוין כי [[חח"ןספירת הנצח]] קו ימין וכנגד רום, [[בג"הספירת ההוד]] קו שמאל והתכללותן הוא על ידי גבולי אלכסוןכנגד תחת.
התכללות זו אינה בעצם ה[[אור]] כי עצם האור שש המדות הוא אור פשוטבאופן שכל שני קצוות הסמוכים זה לזה מתכללים זה בזה. דוגמה: חדר מורכב מארבעה קירות, ואינו מתחלק בין [[כלים]] שונים, אלא ההתכללות היא באור השייך לכלים, ומשום שהתכללות זו קשורה לענין הכלים, קרויה היא בשם 'גבולים' או 'תחומין'וכן תקרה ורצפה - אלו הם ששה קצוות.
החיבור בין הגבולות המסמלים מידות שונות, יוצר [[התכללות]] ביניהם. כך לדוגמה מהחיבור בין ספירת התפארת וספירת החסד - דרום ומזרח - משתלשל למטה ההתכללות בין שתי מידות אלו. התכללות זו גם הסיבה שנקראים "גבולי אלכסון" משום הזווית האלכסונית בם נפגשים הקצוות כולםאינה בעצם ה[[אור]], כי עצם האור הוא אור פשוט, ואינו מתחלק בין [[כלים]] שונים, אלא ההתכללות היא באור השייך לכלים, ומשום שהתכללות זו קשורה לענין הכלים, קרויה היא בשם 'גבולים' או 'תחומין'.
==השפעתם==
י"ב גבולי אלכסון שהם ההתכללות של [[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] נמשכים גם ל[[מלכות דאצילות]] וגם לעולמות [[בי"ע]], שם הם מקור לבחינת [[י"ב בקר ]] שהים עליהם מלמעלה. והים הוא בחינת [[מלכות דאצילות]], והם בחינת גבולות לים זה. מי"ב גבולי אלכסון נמשכים י"ב צירופים שונים של [[שם הוי"ה]] ושל [[שם אדנ"י]], שהם המקור לי"ב חודשים. שרש [[שנים עשר השבטים]], שמקומם ב[[עולם הבריאה]], הוא בי"ב גבולי אלכסון של [[עולם האצילות]].
==ראו גם==
*[[ו' קצוות]]
==לקריאה נוספת==
*[[פרדס רמונים]], שער כ"א, פרק ז
*מאמר ד"ה '''וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה''' בפרשת מסעי ב[[לקוטי תורה]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]