'''טמטום הלב''' הוא מושג ב[[חסידות]] המגדיר מצב בו ה[[לב]] נהיה אטוםהינו מחסום נפשי פנימי המונע מיהודי להתעורר ברגש אלוקי, דהיינו: שה[[מוח]] אינו יכול לגרום לעל אף שמתבונן בענינים אלוקיים ומקשר בהם את דעתו. טמטום זה קשור עם [[נפש הבהמיתעצבות]] להתפעל מהשכלה אלוקית ולעורר רגש לדברוכבדות בעניני קדושה. ולכן המצב הנפשי המתוקן וההפוך הוא אינו יכול להתפלל עם רגש'''פתיחת הלב''', כאשר היהודי מרגיש משוחרר מכל סוג של עצב ומועקה נפשית, ואינו יכול לגרום ל[[נפש האלוקית]] להתגבר על ה[[נפש הבהמית]] ולמנוע ולבו פתוח לקיים את עצמו אפילו מדברים גשמיים המותרים ([[אתכפיא]]), משום שלבו אטום לרוחניות ומצד המצוות השם מתוך [[לבשמחה]] אין כל סיבה לוותר על התענוג.
==הסברטמטום הלב==טמטום הלב מצוי יותר מאשר טמטום המוח, והוא קל יותר ממנו, והוא העבודה המוטלת על כל אדם לתקן אותו ולהביא את עצמו למצב של פתיחת הלב{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמוד 165, שיחת שמחת תורה תרע"ג.}}.
ההסיבה לטמטום הלב היא בעיקרה [[נפש האלוקיתחטאות נעורים]] השוכנת , והיא נקראת 'ערלת הלב' שאוטם את הלב מלהרגיש אלוקות ולרצות באלוקות, והסיבה שלה היא מפני הפגם במקום הערלה{{הערה|תורת שמואל תרל"ב[[מוח]] מטרתה לזכך את ה[[נפש הבהמית]] ואת הגוףחלק א' עמוד דש.}}, וזאתוכן השקיעה בתאוות ובמאכלות אסורות{{הערה|מאמר 'לפיכך נקראו הראשונים סופרים', עפרשת שמיני תשט"י שמתבונן בנושא רוחני עז בתחילתו. וכן מבואר בחסידות על הפסוק "י וישמן ישורון ויבעט - שמנת עבית כשית. וכדברי [[ספירת הדעתאדמו"ר המהר"ש]]לאברך, ומה[[התבוננות]] הזו נוצר רגש אלוקי ב[[מדות]]שהובאו במאמר קבלת הנשיאות 'באתי לגני' יו"ד שבט תשי"א: "יין נסך איז מטמטם המוח והלב". רגש שכזה מעדן את ה[[מדות]] [שמטבען שייכות ל[[נפש הבהמית]] ומתעוררות לחומריות בלבד] ומכשיר אותן להתפעל גם מדברים רוחניים ולא רק מגשמיות. אך האדם החוטא לבו נסתם ולמרות שהוא מבין את הנושא ומתבונן בו}}, ובדקות יותר, אין באפשרותו לעורר רגש לאלוקותעצם זה שיהודי לא עוסק כראוי בעבודת השם, מצב זה נקרא "טמטום גורם לו לטמטום הלב" משום שלבו מטומטם ואינו מקבל רגש רוחני.
הפתרון לכך הוא להשפיל את ה[[נפש הבהמית]] ואת גופו, ההשפלה גורמת לרוחו של האדם ליפול, כך ההשפלה מפילה את התוקף של ה[[נפש הבהמית]], [[===התוצאות השליליות===טמטום הלב קשור גם עם עצבות{{הערה|כדברי אדמו"ר הזקן]] מביא לכך דוגמה מהמרגלים שלאחר שהקבבלקוטי אמרים פרק ל"ה הראה את כעסו עליהם והשפילם מיד רצו לעלות לארץ]א: "כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן".}}, וכפי שעצבות גורמת לאדם לחוסר חשק והוא נעשה כבד בכל פעולותיו, כך גם טמטום הלב גורם לכבדות הלב ומשפיע על האדם שהלב שלו לא יתלהב גם בענינים שעדיין הוא מצליח להתעורר מהם.
הדרך להשפלת הבשם תלמידי [[נפש הבהמיתהמגיד ממעזריטש]] היא להתבונן בכך עד כמה שפל הוא בזה שאינו מקיים את ציווי הקבמובא, שאף ש"ה עעצבות אינה עבירה, אך הטמטום הלב שעצבות מבטאת - החטא הכי גס אינו יכול לבטא"י השוואת עצמו לבעלי חיים שאינם מפרים את צוויו{{הערה|בשפת המקור: "עצבות איז דאך ניט איין עבירה, וכן יצעק על עצמו ויקרא לעצמו בתארי גנאי, וכן ייזכר בכל חטאיו כל חטאיואבער דער טמטום הלב וואס עצבות פאר שטעלט קען ניט פאר שטעלין דיא גרעבסטע עבירה". יתעצב ותומנח ה[[נפש הבהמית]], שבירה זו מכשירה את לבו להתעורר ברגש לאלוקות}}.
אך ===עצות לטמטום הלב===התיקון לטמטום הלב הוא השמירה כראוי בקדושה בכל הפרטים{{הערה|תורת שמואל, שם.}}, והעצה להיפטר ממנו הוא על ידי שהאדם מבטש את עצמו{{הערה|תניא ליקוטי אמרים פרקטים כ"ט-ל'.}}, וכן על ידי שמקבל על עצמו עול תורה{{הערה|המשך 'בשעה שהקדימו' תער"ב חלק א' עמוד שסט. תורת שמואל תרל"ד עמוד שלג.}}, מתפלל מתוך כובד ראש, ונותן צדקה{{הערה|כמו שסיפר אדמו"ר הצמח צדק בנוגע לעשיית גמילות חסד קודם התפילה, שבזכות כך זכה לפתיחת הלב.}}. הצד השווה לכל העצות לטמטום הלב, הוא ה[[ביטול]], שהינו תנאי הכרחי לפתיחת הלב כמו שנאמר "ונפשי כעפר לכל תהיה". ===בשם המושאל===אף שמשתמשים בדרך כלל במטבע לשון זו לתאר עצבותשלילית, במספר מקומות בחסידות היא מובאת גם לתאר את ה[[מרירות]] לבדה , שהינה חיובית ומביאה לתוצאות חיוביות{{הערה|ראו לדוגמה לקוטי תורה מאמר ד"ה 'תחת אשר לא עבדת'.}}. ==פתיחת הלב==פתיחת הלב היא דבר פסול משום תוקף המציאות דקדושה{{הערה|התוועדויות תנש"א חלק ג' עמוד 240 בהערה.}}, והיא תנאי מוכרח לקבלת השפעה פנימית, ועד כדי כך שגדולי האמוראים הקדימו אמירת 'מילתא דבדיחותא' קודם הלימוד, כדי לפתוח את ליבם של התלמידים לקבל את דבריהם כראוי{{הערה|מאמר דיבור המתחיל' לכה דודי' תשי"ד.}}. פתיחת הלב פועלת על האדם [[זריזות]] והתרחבות, שיעבוד את השם מתוך שמחה וחיות, וזו הדרך היחידה לנצח את היצר הרע{{הערה|ליקוטי אמרים תניא פרק כו.}}. פעולה נוספת שבאה כתוצאה מפתיחת הלב, שהאדם נעשה כלי ראוי להתבוננות בגדולת השם, ואז מועילה ההתבוננות לעורר בו רגשות אלוקיים{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ו עמוד ריט.}}. פתיחת הלב בדרגה הגבוהה והנעלית שלה תהיה בביאת משיח דווקא, שאז גם תהיה פתיחת הלב בתורה בתכלית השלימות בבחינת ראיה{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים ד' אלול תשט"ז.}}. ===הזהירות הדרושה===כאשר ליבו של אדם פתוח הוא עלול ליפול בקליפת 'פלישתים', שהיא סימפטום לכבדות ועצלותהמנגד בקדושה לפתיחת הלב באופן הראוי, כאשר הלב 'מפולש' ופתוח לכל הכיוונים. רק כאשר הקדושה מאירה אצל האדם בגלוי, אלא לאחר הביטוש עליו להתעורר מחדש יכול הוא להיות בטוח שלא יהיו תוצאות שליליות מפתיחת הלב שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 119.}}. ===ניגון לפתיחת הלב===[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא על הניגון של השוחט החסידי ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], כי ניתן להיעזר ב[[שמחהניגון נ"ט|ניגון שלו]] על ידי שחושב על כך שמעתה הוא ונפשו האלוקית מתגברים על הבהמיות שבולפתיחת הלב{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת פרשת חיי שרה תש"א.}}. ==ראו גם==*[[זריזות]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60514 מאמר "לפיכך נקראו הראשונים" תשט"ז] מאת [[הרבי שליט"א]] העוסק בעניין טמטום המוח והלב והעצות להפטר מהם ולהעבירם ולתקנם בפועל{{PDF}} {{אינפו}} *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/516558399295.html ונטמתם בם]''', לקט פתגמים קצרים מ[[דא"ח]] מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{סגלבית משיח}}*הרב שמואל זייאינץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view מדוע אין צורך להחמיר בתערובת איסור בהיתר משום חשש טמטום הלב?]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 81
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]