טהרה היא מושג הלכתי בדיני טומאה וטהרה המציין מושג הנקי מטומאה. בדרך כלל מוזכרים כטהורים אדם או כלים, בדיני טומאת מת טומאת אוכלין, צרעת וכדומה; וכן אישה המותרת לבעלה בדיני טהרת המשפחה. בנושא טהרה עוסקים: המשנה בסדר טהרות, הרמב"ם בספר "טהרה" והשולחן ערוך בחלק "אבן העזר".

בעבודת ה' טהרה היא שם נרדף לקדושה, המסמלת לרוב סור מרע לעומת קדושה המסמלת עשה טוב וענין חיובי. בהלכה מסמלת הטהרה

בהלכהעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בחסידותעריכה

המילה טהור היא מלשון הכתוב "כעצם השמים לטהר" ומלשון התרגום "צהרים - טיהרא", שהוא מלשון בהירות החל על הנשמה הדבוקה בעולם האצילות. אך לא שייך שם זה אלא בבחינת איזה דבר שהוא יש ונתפס בו איזה ממשות, אלא שממשות זו היא בהירה וזכה מאוד ואינה מסתירה את האור האלוקי, והם הכלים של הספירות העליונות.

לעומת זאת, המילה קדוש משמעותה בלשון הקודש הבדלה והפרשה, ולכן עיקר כינוי זה חל על האורות העליונים שמובדלים ומושפטים מכל הגדרה ומהות מסויימת, כמאמר הזוהר - "לית מחשבה תפיסא ביה ולאו מכל אלין מדות כלל"[1].

ראו גםעריכה

הערות שוליים

  1. ליקוטי תורה פרשת ראה דף כה