4,689
עריכות
שינויים
←תענית
בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו ומדותיו. כמו כן, נוהגים לעשות בדיקת "דור ישרים" בכדי לוודא שהילדים יצאו בריאים.
לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיו"בוכיוצא בזה{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על "סגירת השידוך".
יש להקפיד שלא לקרוא להם "מאורסים", אלא "משודכים".
===קביעת זמן החתונה===
[[קובץ:להקדים את זמן החתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקביעות זמן החתונה: '''זמן החתונה נוהגין שמקדימין, אבל אין לאחר - וכיון שכנראה מתחדשים אצלם סברות שונות, לכן ידברו עוד הפעם, אבל באופן שכן יקום מבלי לשנות, וכפי שיחליטו יהא בשעה טובה ומוצלחת''']]מבחינת קביעת זמן ה[[נישואין]], כותב הרבי{{הערה|שערי הלכה ומנהג עמי ל'.}}: "כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח"{{הערה|ראו לקט מענות קודש בעניין זה שבועון כפר חב"ד גליון 1985 עמוד 14. עם זאת, במענה פרטי לרב אליהו אוזן (כיום, מנהל [[בית רבקה צרפת]]) השיב הרבי שכדאי לדחות את החתונה כחצי שנה, עד לסיום שנת הלימודים של כלתו, שלמדה בסמינר בגייטסהייד.}}. אמנם בזמן המשנה, הכלה הייתה בי"ב החודש שבין הווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים ואביזרים, וזהו שנאמר{{הערה|בראשית כד, נה.}}: "תשב איתנו הנערה ימים או עשור" ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר היה רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי, הייתה ממתינה רק שלושים יום.
על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, והוא שנאמר במגילת אסתר: "ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים". בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה"צלחת" ל"טבעת".
בעבר היו מקפידים לא להינשא בזמנים מסוימים, כמו בחודש מר חשוון וכן בחודש טבת, או במחצית השניה של החודש, כאשר הירח מתמעט, חוץ מחדשיםמחודשים: כסלו, אדר ואלול שבהם נהגו לערוך חתונות בכל החודש.
היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו, וכפי שהורה הרבי עצמו בתקופות מאוחרות יותר.
אמנם לכתחילה רצוי לקבוע החתונה בתאריכים הבאים, בהם זמנים בני מזל וברכה: חודש תשרי – בחציו הראשון{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. אגרות קודש חלק יז, עמוד שו. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 463. ובאגרות קודש חלק ט, עמוד רה: אין נושאים נשים בעשרת־ימי־תשובה.}}. חודש חשוון – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק חי, עמוד רז.}}. חודש כסלו – כל החודש הינו בר מזל לחתונה{{הערה|"שיחות קודש" תשנ"ב חלק א, עמוד 418.}}. חודש טבת – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד נב.}}. חודש שבט – בחציו הראשון – מתחתנים, ובחציו השני – אם יש סיבה חשובה – מושיבים שלושה רבנים שיחליטו על נכונות הקביעה, ותהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד קמה.}}. חודש אדר – אדר ראשון ואדר שני – כל החודש{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. לקוטי הוראות בענייני שידוכים כף, עמוד 108.}}. חודש ניסן – עד חג פסח{{הערה|שמחת עולם עמוד 44.}}. חודש אייר – אין מתחתנים כל ימי החודש (בגלל ספירת העומר), וגם בל"ג בעומר – אין מתחתנים. אולם כשיש סיבה חשובה המצריכה לעשות חתונה בל"ג בעומר – יערכוה ביום ל"ג בעומר ולא בליל ל"ג בעומר{{הערה|אגרות קודש חלק ח, עמוד שיח.}}. חודש סיון – ממחרת חג שבועות השבועות עד אמצע החודש. חודש תמוז – מתחילת החודש עד לימי בין המצרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד רב. שמחת עולם עמוד 46.}}. חודש מנחם־אב – מיום יא עד טו בחודש (אולם, יותר טוב להתחתן – בתחילת חודש תמוז מבימים אלו){{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462. אגרות קודש חלק טז, עמוד רב.}}. חודש אלול – כל החודש הינו בר מזל לחתונות{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד דש.}}.
==ההזמנה לחתונה==
3. בשבת שלפני החתונה – החתן עולה לתורה.
4. נוהגים שבעת העליה העלייה לתורה החתן לובש טלית גדול שאולה, והטלית מונחת על כתפיו ולא על ראשו, ולראשו הוא לבוש בכובע. אין{{הערה|ראה "ציצית הלכה פסוקה" (כהן, תשנ"ג) עמוד רסח ובהערות.}} מברכים על לבישת הטלית.
5. לאחר העליה העלייה לתורה – זורקים על החתן מיני מתיקה – לסימן טוב{{הערה|ראה נטעי גבריאל, עמוד כג.}}.
6. אחר התפילה נהוג לעשות [[התוועדות חסידית|התוועדות]], ואומרים לחיים ומגישים מיני מזונות וכדומה, ואומרים דברי תורה וחסידות{{הערה|ראה נטעי גבריאל, עמוד י.}}.
יום החתונה הוא יום טוב של החתן והכלה, ולכן אין אומרים תחנון ביום זה במניין בו מתפלל החתן.
נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהיליםתהלים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.
===תענית===
#משום דהוי יום סליחה וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערה|מהר"ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}.
#שלא ישתכרו{{הערה|מהר"ם מינץ שם.}}.
#מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה שהייתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערה|רוקח סי' שנג.}}.
לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה. [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.
כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג ([[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט"ו אב]]) - אין מתענים, אך גם לא אוכלים; אלא שותים קצת בבוקר{{הערה|להרחבה ראו '''תענית חתן וכלה כשהחתונה בראש חודש, יום א' בשבוע''', הרב מרדכי פרקש, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 46.}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור אדמו"ר הריי"צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}. הרבי הזכיר ביחידות לרב [[מנחם מענדל וולף]] את מנהגו של הרבי הריי"צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות{{הערה|היחידות נערכה בחודש [[כסלו]] [[תש"ל]][https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15].}}.
===תפילת מנחה===
בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום הכיפורים]] - [[וידוי|על חטא (וידוי)]], ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן (באם התענו) אומרים ב[[שמונה עשרה]] את נוסח עננו של [[תענית|תעניות]].
חתנים שמתפללים בסידור של הרבי מספר ימים קודם החתונה, אומרים את נוסח הוידוי גם אז{{מקור}}.
לתפילה זו לובש החתן [[סירטוק]]. והחל מתפילה זו, חוגר החתן [[גרטל]] בכל התפילות מעל הבגד העליון.
===הקבלת פנים===
[[תמונהקובץ:תשיא 2.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|[[הרבי ]] במעמד 'קבלת פנים' של הת' [[יהודה לייב פוזנר]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}}
קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל "לכה דודי" מ[[תשי"ד]].
===ה"באדקעניש" (כיסוי פני הכלה)===
החתן מכסה את פני הכלה במסוה (הנקרא באדקעניש נקרא ב[[יידיש]]באדקעניש), ושלושה טעמים מובאים לכך:
1. להראות, שאינו נותן עיניו ביופי, אלא במעשים טובים שבה ובמשפחתה, כי שקר החן והבל היופי, אך אשה יראת ה' היא תתהלל.
===הקידושין===
[[תמונהקובץ:הרבי בדרך לחופה.JPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי צועד בדרך לחופה לאחר מעמד ה'קבלת פנים', כשכל הקהל צועד בעקבותיו]][[קובץ:תשחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, במהלך [[מסדר קידושין|סידור קידושין]] בשנת [[תשח"י]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת אירוסין]] {{*}} [[קידושין]] {{*}} [[מסדר קידושין]]}}
קידושי אישה לבעלה נעשים תחת ה[[חופה]] על ידי שהאיש עונד על אצבעה של האישה '''טבעת''', ואומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים על ידי טבעת{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר, סימן לא, סעיף ב. ברמ"א סימן כז, סעיף א הוסיף כי: "יש להם טעם בתיקוני הזהר".}}, ובזה יש שנהגו שהיא תהיה מ[[זהב]]{{הערה|מרדכי על מסכת קידושין, סימן תפח. שלחן העזר חלק ב, מ. בכלילת חתנים פרק ט', אות ז' אף הביא לזה סמך מהכתוב: "ואת טבעותיהם זהב". ובנפש חיים (מערכת ק', אות י') כתב בשם בנו ר' יצחק פאלאג'י: "הטעם שנוהגין לקדש את האישה בטבעת זהב ולא בשאר מתכות, יתכן ייתכן לומר דהיינו משום כי ידוע שאין בכל המתכות מי שקולו שפל ונמוך כמו הזהב, ונודע מאי שנפסק להלכה שאישה שהיא קולנית יכול הבעל להוציאה, וכן לרמוז לה שלא תהיה קולה נשמעת לכן מקדש אותה בזהב, ואתה תראה שבא הרמז בתיבת "זהב" שהוא [[נוטריקון זה הקול בחשאי]] '''ז'''ה '''ה'''קול '''ב'''חשאי". שו"ת דברי יציב (אבן העזר סימן נב) כתב שאין זה סימן טוב לקדש בכסף ונחושת אלא רק בזהב, לרמז שזה הנותן בריא. וראה שם עוד.}}, ויש שנהגו שתהיה מ[[כסף]] {{הערה|בשו"ת לבושי מרדכי חלק ג, סימן רעד הביא בשם הגר"מ בנעט זצ"ל שכיון שלומדים (בתחילת מסכת קידושין) את דין קידושי כסף "קיחה קיחה משדה עפרון", ובעפרון כתוב "כסף" ולא זהב, לכן יש לקדש בטבעת שהיא מכסף. וכ"כ בשו"ת הרי בשמים מהדו"ת סימן רכט, שמנהגם לקדש בשל כסף. וכן הוא בבן איש חי פרשת שופטים אות ח' (ועיין שם שכתב שמנהגם לחקוק על הטבעת צורת ה', דהוא מנהג יפה).}}, וכן הוא ע"פ [[הקבלה]]{{מקור}}.
מנהג חב"ד הוא לקדש בטבעת שעשויה כולה מזהב דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}, ובכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.
מצווה גדולה לשמח את החתן והכלה בשירה ובזמרה בריקודים ובמחולות{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק ב, עמוד שצז ואילך.}}.
==חתונות מיוחדות בהיסטוריית חב"ד==
*[[החתונה הגדולה בז'לובין]]
*[[חתונת אדמו"ר שליט"א]]
*[[החתונה בלנדרוב]]
{{להשלים}}
== ראו גם ==
*[[גיל הנישואין]]
==לקריאה נוספת==
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''
*'''שהשמחה במעונו''' - אופן עריכת החתונה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1858 עמוד 38
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39529 בדרך לבנק - הרבי התנדב ללוות חתן] - {{אינפו|}}
* מנחם זיגלבוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב"ד - [[שבועון בית משיח]] (גילון 799)
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואין]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ כך נראית חופה חב"דית]''', ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} גליון ערב שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשע"ח
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leigh-Paley%20-%20Kislev%2014%205778%20-%2015th%20Anniversary.pdf מאמר 'לכה דודי' מאדמו"ר הריי"צ ומנהגי חתונה עם הגהות הרבי]''' {{PDF}}