שינויים

[[תמונהקובץ:צאנז.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]][[תמונהקובץ:צאנז 6.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]][[תמונהקובץ:שמרלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]

יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות'''במסירת נפש''', מתוך התמדה עצומה ו[[דביקות]] ב[[תורה]].

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערת שולייםהערה|[[מגדל עוז]].}}.

עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמא כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בימי בכל ליל שבת ובימי החנוכה.

כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"הגאוןצורבא דרבנן" וכלה בלשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מרןמורינו"לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנזקלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדהללומדיה.

== יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] קלויזענבורג =={{ערך מורחב|שמואל אלכסנדר אונסדורפר}}רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאםזצ"ל]] בא ל[[ארה"בארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארה"בארצות הברית]].

בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומראמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא ]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}}

לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב רבי [[שמואל דוד הלברשטאם ]] ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מקלויזנבורגמצאנז - קלויזנבורג).

רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז הנוכחי שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד].}}רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}

רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר אדוק הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז, (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - צאנז - ארה"ב, ארצות הברית. הרב[[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - קלויזענבורג. הרב [[ארץ ישראלבנימין ווילגער]] הנוכחי, מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ל, ועוד.

==רבי אליהו שמרלרנפתלי הלברשטאם ==האדמו"ר מגריבוב, הרב אליהו שמרלר הוא ראש ישיבת רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[גריבוב]] ו[[רב הצעיר]] דק"ק צאנז, מחבר הספר ונכד רבי מרדכי זאב אבד"דברי אליהוק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, ואיש אמונו בנו וממשיך דרכו של האדמורבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ר ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי יקותיאל יהודה ארי' ליבוש מצאנז קלויזנבורג, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בארא פארק]], '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ריי"צ]]''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.

בשנת [[תשנ"ו]] הגיע הרב לביקור בצפתלאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנותמ בעיר ב"פ, מספר הרב ליפש, בנו רבי מנחם צבי אבד"גיבשנו משלחת שכללה את הרב [[משה אשכנזי]]ק בני תורה צאנז - גריבוב, וחלק מצוות ישיבת [[חסידי חבבנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ד ליובאוויטש צפת]], וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים ק צאנז - גריבוב ב[[תשנ"בקרית יואל]]מאנרא, אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל.  הוא סיפר למשלחת כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב [[תשעה באב]]. במוצאי [[תשעה באב]] זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: "נתקבל ספרו ערב יום שנולד [[מלך המשיח]]בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב...  הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין. כך מספר הרב ליפש. עוד מספר הרב ליפש: בהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתוחתנו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא רבי יוסף זינגער מ[[מלך המשיחאלקסנדר]]!...{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}} הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות [[שערי הוראה]], שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.

הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר ]] ומחבר הספר "הלכות גדולות".

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות לקבלהקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".

== קישורים חיצונים חיצוניים ==

*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]

{{חצרות}}[[קטגוריה:חסידויות ושושלותחסידות צאנז]]