פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]]
[[תמונהקובץ:צאנז.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]][[תמונהקובץ:צאנז 6.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]][[תמונהקובץ:שמרלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]].
יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות'''במסירת נפש''', מתוך התמדה עצומה ודביקות ו[[דביקות]] ב[[תורה]].
מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.
רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה '''מי לנו גדול באחרונים ממנו.'''<REF>{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)</REF>}}
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כו"כ כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערת שולייםהערה|[[מגדל עוז]].}}.
עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמא כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול ]] תורני בימי בכל ליל שבת ובימי החנוכה.
כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"הגאוןצורבא דרבנן" וכלה בלשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מרןמורינו"לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנזקלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדהללומדיה.
== יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] קלויזענבורג =={{ערך מורחב|שמואל אלכסנדר אונסדורפר}}רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאםזצ"ל]] בא ל[[ארה"בארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארה"בארצות הברית]].
בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]],. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומראמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא ]] ב[[ליובאוויטש]].<REF>{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]</REF>}}
לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרה"צ רבי הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם ]] ב[[ארץ ישראל]]המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרה"צ רבי הרב [[שמואל דוד הלברשטאם ]] ב[[ברוקלין]](המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).
בין החסידויות שוררת מחלוקת קטנה לא רשמיתרבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}}רבי שמואל דוד הלברשטאם, אם כי כיום האדמו"רים עצמם נפגשים לעיתיםר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}
רבי צבי אלימלך שומר רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על קשר פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של ידידות עם חבהאדמו"דר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], ומשתתף לעיתים באירועים שוניםחותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג.<REF>הרב [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חבבנימין ווילגער]], מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ד]ל, ועוד.</REF>
רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי== רבי נפתלי הלברשטאם ==האדמו"ר מגריבוב, החל מרבי הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[אליהו שמרלרגריבוב]] שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי ו[[אהרן וידררב הצעיר]]דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, רבה בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בניו יורקבעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, וחותנו של האדמונולד בשנת תרפ"ר ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז - ארה, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ורבי ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[שמואל אלכסנדר אונסדורפרבארא פארק]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ארץ ישראלריי"צ]] הנוכחי''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.
==רבי אליהו שמרלר==
הרב אליהו שמרלר הוא ראש ישיבת צאנז, מחבר הספר "דברי אליהו", ואיש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג.
היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח. בשנת [[תשנ"ו]] הגיע הרב לביקור בצפתלאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנותמ בעיר ב"פ, מספר הרב ליפש, בנו רבי מנחם צבי אבד"גיבשנו משלחת שכללה את הרב [[משה אשכנזי]]ק בני תורה צאנז - גריבוב, וחלק מצוות ישיבת [[חסידי חבבנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ד ליובאוויטש צפת]], וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים ק צאנז - גריבוב ב[[תשנ"בקרית יואל]]מאנרא, אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל.  הוא סיפר למשלחת כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב [[תשעה באב]]. במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: בנו רבי ארי' ליבוש אבד"נתקבל ספרו ערב יום שנולד [[מלך המשיח]]"...  הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין. כך מספר הרב ליפש. עוד מספר הרב ליפש: בהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]!ק צאנז גריבוב...<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF> הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות [[שערי הוראה]]חתנו, שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי רבי יוסף זינגער מ[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקןאלקסנדר]]. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.
== רבי נפתלי שמרלר ==
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר שליט"א, ]] ומחבר הספר "הלכות גדולות".
בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.
הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות לקבלהקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".
בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".
== קישורים חיצונים חיצוניים ==*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]*[https://chabad.info/news/554746/בית חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז] {{אינפו}}*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת] {{חצרות}} 
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}[[קטגוריה:חסידויות ושושלותחסידות צאנז]]
משתמש אלמוני