שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]]
[[תמונהקובץ:צאנז.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]][[תמונהקובץ:צאנז 6.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]][[תמונהקובץ:שמרלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]].
יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות'''במסירת נפש''', מתוך התמדה עצומה ודביקות ו[[דביקות]] ב[[תורה]].
מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.
רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה '''מי לנו גדול באחרונים ממנו.'''<REF>{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)</REF>}}
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כו"כ כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערת שולייםהערה|[[מגדל עוז]].}}.
עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמא כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול ]] תורני בימי בכל ליל שבת ובימי החנוכה.
כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"הגאוןצורבא דרבנן" וכלה בלשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מרןמורינו"לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנזקלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדהללומדיה.
== יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] קלויזענבורג =={{ערך מורחב|שמואל אלכסנדר אונסדורפר}}רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאםזצ"ל]] בא ל[[ארה"בארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארה"בארצות הברית]].
בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]],. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומראמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא ]] ב[[ליובאוויטש]].<REF>{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]</REF>}}
לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרה"צ רבי הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם ]] ב[[ארץ ישראל]]המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרה"צ רבי הרב [[שמואל דוד הלברשטאם ]] ב[[ברוקלין]](המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).
== רבי נפתלי שמרלר ==
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר שליט"א, ]] ומחבר הספר "הלכות גדולות".
בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.
הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות לקבלהקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".
בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".
== קישורים חיצונים חיצוניים ==*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]*[https://chabad.info/news/554746/בית חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז] {{אינפו}}*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת] {{חצרות}}
{{הערות שוליים}}