שינויים

[[תמונהקובץ:צאנז.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]][[תמונהקובץ:צאנז 6.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]][[תמונהקובץ:שמרלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]

יסודות החסידות הינן הינם - עבודת ה' על דרך החסידות'''במסירת נפש''', מתוך התמדה עצומה ודביקות ו[[דביקות]] ב[[תורה]].

מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז עצמו היה ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.

רבי חיים מכנה את כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בתואר בהערצה '''מי לנו גדול באחרוניםממנו.'''<REF>{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)</REF>}}

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש". , הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כו"כ כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערת שולייםהערה|[[מגדל עוז]].}}.

עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיים באופיין התורתי. כדוגמא כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול ]] תורני בימי בכל ליל שבת ובימי החנוכה.

כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"הגאוןצורבא דרבנן" וכלה בלשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מרןמורינו"לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנזקלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדהללומדיה.

== יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] קלויזענבורג =={{ערך מורחב|שמואל אלכסנדר אונסדורפר}}רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאםזצ"ל]] בא ל[[ארה"בארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארה"בארצות הברית]].

בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]],. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומראמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא ]] ב[[ליובאוויטש]].<REF>{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]</REF>}}

לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרה"צ רבי הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם ]] ב[[ארץ ישראל]]המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרה"צ רבי הרב [[שמואל דוד הלברשטאם ]] ב[[ברוקלין]](המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).

בין החסידויות שוררת מחלוקת קטנה לא רשמיתרבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}}רבי שמואל דוד הלברשטאם, אם כי כיום האדמו"רים עצמם נפגשים לעיתיםר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}

רבי צבי אלימלך שומר רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על קשר פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של ידידות עם חבהאדמו"דר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], ומשתתף לעיתים באירועים שוניםחותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג.<REF>הרב [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חבבנימין ווילגער]], מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ד]ל, ועוד.</REF>

רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי== רבי נפתלי הלברשטאם ==האדמו"ר מגריבוב, החל מרבי הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[אליהו שמרלרגריבוב]] שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי ו[[אהרן וידררב הצעיר]]דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, רבה בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בניו יורקבעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, וחותנו של האדמונולד בשנת תרפ"ר ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז - ארה, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ורבי ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[שמואל אלכסנדר אונסדורפרבארא פארק]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ארץ ישראלריי"צ]] הנוכחי''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.

היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיחלאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב ב[[קרית יואל]] מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מ[[אלקסנדר]].

בשנת [[תשנ"ו]] הגיע == רבי נפתלי שמרלר ==הרב לביקור בצפתנפתלי שמרלר, "החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנות", מספר הרב ליפש, "גיבשנו משלחת שכללה את הרב בנו של רבי [[משה אשכנזיאליהו שמרלר]], וחלק מצוות ישיבת [[חסידי חבומחבר הספר "ד ליובאוויטש צפת]], וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים [[תשנהלכות גדולות"ב]], אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל.

הוא סיפר למשלחת כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב בשנת [[תשעה באבתשס"ח]]בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"נתקבל ספרו ערב יום שנולד [[מלך המשיח]]"..ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.

הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין. כך מספר הרב ליפשנאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".

עוד מספר בהמשך השיחה הוסיף הרב ליפש: בהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתושמרלר, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי "הרבי הוא [[מלך המשיח]]!ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם.כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה.תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF>

== קישורים חיצוניים ==*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר משמש גם כראש מוסדות [[באחד ממעמדי שערי הוראה]], שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת*[https://chabad.info/news/554746/בית חב"ת ד אירח את לימוד ההלכה, על ידי [[שולחן ערוך אדמובנו של האדמו"ר הזקןוראש ישיבת צאנז]{{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]*[http://old2.ih.chabad.info/index. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרםphp?url=article_he&id=37681 הרב רייך, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".  בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבע הוא ענק שבענקים ואתם צריכם לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתיפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי". == קישורים חיצונים ==*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]*[httpקטגוריה://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב חסידות צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]{{הערות שוליים}}{{חצרות}}[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]