שינויים

מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כו"כ [[תעניות]] על כך{{הערת שוליים|[[מגדל עוז]].}}.

בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]],. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו הרה"צ רבי צבי אלימלך הלברשטאם ב[[ארץ ישראל]], ובנו השני הרה"צ רבי שמואל דוד הלברשטאם ב[[ברוקלין]].

בין החסידויות שוררת מחלוקת קטנה לא רשמית, אם כי האדמו"רים עצמם נפגשים לעיתים.

רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, החל מרבי [[אליהו שמרלר]] שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי [[אהרן וידר]], רבה של צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מצאנז - ארה"ב, ורבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - [[ארץ ישראל]] הנוכחי.

הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין. כך מספר הרב ליפש.

הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות [[שערי הוראה]], שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.