פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 158 בתים ,  14:36, 30 באוקטובר 2018
אין תקציר עריכה
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאוהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.
בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.
בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}
==רבי ברוך אהרן טייטלבוים==
{{דמות
|שם=רבי ברוך אהרן טייטלבוים|תמונה= [[קובץ:ברוך אהרן טייטלבוים.jpg|מרכז|250px]]
|כינוי=האדמו"ר מסאטמר
|תיאור=
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|ימין|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
רבי '''ברוך אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.
===תולדות חיים===
נולד ב[[ניו יורק]] [[ו' חשוון]] [[תש"ח]] לאביו הרב משה טייטלבוים{{הערה|שאז כיהן כאדמו"ר של חסידות סיגעט כממשיך לאחיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים שניספה בשואה ועל שמו נקרא בנו השני רבי[[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]}} ולאימו מרת פעסיל לאה{{הערה|בתו של הרב אהרן טייטלבוים ששימש כרב ואב"ד בערים וואלווא ונירבטור שעל שמו נקרא}}, כ[[:קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן|דור שמיני]] ל[[אדמו"ר הזקן]] דרך אביו{{הערה|1=ייחוסו של אביו לאדמו"ר הזקן ב[[ספר הצאצאים]] (מספר 123) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=342&hilite= עמוד 389]}}.
בשנת [[תש"מ]] מונה לראש ישיבות סאטמר בקריית יואל{{הערה|קריית יואל הייתה אחת משלושת העיירות המרכיבות את העיר מונרו בניו יורק, שנוסדה על ידי חסידי סאטמר בשנת [[תשל"ז]] בעקבות הוראת רבי [[יואל טייטלבוים]] לייסד יישוב עבור קהילת חסידי סאטמר שיהיה מנותק מהשפעת העולם על חסידיו, מתוך התרשמות מיוזמת [[חסידות סקווירא]] - העיירה "ניו סקוור" ("סקווירא החדשה"). בשנת [[תשע"ח]] הוחלט לאחר [[משאל עם]] להפריד את קריית יואל ממונרו ולהפוך אותה לעיר עצמאית, שתקרא בשם "טאון פאלם טרי" - ב[[אנגלית]]:"עצי דקל" - פרוש שם משפחתם של האדמו"רים "טייטלבוים" - "עצי [[דקל]]", בה ראש העיר יהיה כפוף למנהיגות האדמו"ר}}, ובשנת [[תשמ"ג]] התמנה לרבה של העיירה. במשך שנים רבות שימש כדיין בית הדין של "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא".
לאחר פטירת רבי משה בשנת [[תשס"ו]], חלה להתנהל מחלוקת בין תומכיו כממשיך אביו כהאדמו"ר של חסידות סאטמר, רבי יקותיאל יהודה, על רקע שני צוואות סותרות של רבי משה, כשהראשונה שבהם (משנת [[תשנ"ו]]) מייעדת את רבי אהרן כממשיך, בעוד שהצוואה השנייה שנכתבה (משנת [[תשס"ב]]) מייעדת לכך את רבי יקותיאל, כמו גם החזרת רבי יקותיאל מכהונתו כרבה של קהילת סאטמר בירושלים ולמנותו לרב בשכונת [[ויליאמסבורג]] (בשנת [[תשנ"ט]]). בפועל, שני הבנים מנהלים את שני זרמי החסידות בשני המקומות בהם שימשו כרבנים לפני כן: רבי אהרן מכהן כהאדמו"ר מסאטמר-קריית יואל, בנוסף לשלושת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]], ואילו ר' יקותיאל יהודה מכהן כאדמו"ר לכחמשת אלפים מתוך שמונת אלפים חסידי סאטמר שב[[ויליאמסבורג]]{{הערה|ר' משה אף התבטא פעם:'''"יש לי שני בנים הראויים לכהן בקודש, רבי ברוך אהרן ורבי יקותיאל יהודה. את הרבנות נותן אני לשניהם. לגבי האדמו"רות - שכל אחד יפנה לאן שליבו חפץ, שכן אינני יכול לכפות דבר"'''}}.
===קשריו לחב"ד===
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.
 
לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר ע"י חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|ברוך אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|ברוך אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב"ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלביוםטייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]
משתמש אלמוני