שינויים

למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות {{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניארסון|הרב"ש]]לא נהג באדמו"רות.}} ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות{{דרוש מקור}}, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידיםרבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלהמהרי"ל, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו [[אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.

נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח ]] ב[[בברויסק]]. השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן היתה בענין [[כולל חב"ד המיוחד]].