שינויים

הנהגתו של לאחר פטירת ה[[אדמו"ר המהר"שצמח צדק]] כממשיכו הישיר התעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. באחת מצוואותיו הקדומות של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת כתב אשר ישנו עדיפות לבנו ה[[תרכמהרי"ול]]אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". בפעם אחרת אמר אדמו"ר וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[הצמח צדקחסידות]] לבנו אדמו"ר מהר"ש: {{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב ולא ייקרא אחד מהם [[המגיד ממזריטשרבי]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיוכשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו"ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך}}ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.

למרות זאת, חודשיים כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד להחזיר את שני החצרותמשפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל המגן ה[[מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו [[אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.

בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"שבעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהם ה[[צמצום]].