בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}.
[[{{פורטל|צבע=#CCCCFF|]]פורטל=ימי חב"ד|תוכן=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|100px|שמאל|פורטל:ימי חב"ד]]לוח השנה החב"די עשיר בתאריכים אשר התווספו אחד לאחד במשך שנות ההסטוריה החב"דית. מהם חגים וימים-טובים של ממש, כמו [[חג הגאולה|ימי הגאולה]] של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] ממאסרם, בהם אין אומרים תחנון, מהם ימי-סגולה מיוחדים כמו ימי ההולדת וימי ההסתלקות של רבותינו נשיאנו, ורבים אחרים הקשורים למשפחת בית הרב ולמאורעות שאירעו ב[[ליובאוויטש]] ובשאר בירות חב"ד במשך השנים.
ישנם תאריכים שנודעו עם התרחשותם, ועברו בטבעיות במסורת הדורות, אך רבים היו נסתרים במשך שנים רבות, ונתגלו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם]] שהרבה לתאר ולספר בשיחותיו, אגרותיו ורשימותיו את דברי ימי חב"ד. חסידות בת מאות שנים אשר כל פרט מאירועיה השמימיים והמיוחדים נשמר ונמסר בדייקנות מדור לדור – הניבה לוח שנה עשיר ופורה כל-כך.
ציון הימים החב"דיים כמו גם המודעות אליהם תלויה בסדר גודל חשיבותם וברובם גם בתוכנם. ישנם ימים שההתייחסות אליהם בתורת חב"ד היא רחבה כמו [[י"ט כסלו]] שנקרא "[[ראש השנה לחסידות]]", ישנם שנאמרו בהם [[מאמר|מאמרי]] חסידות מיוחדים, ישנם שנתבארו [[שיחה|בשיחות]], וכאלו שידועים עליהם רק המאורעות עצמם, [[התוועדות|וההתוועדויות]] בהם היא נחלתם של החסידים בלבד. וגם בהם ישנם המפורסמים יותר, וכאלו שרק עוברים מפה לאוזן.
בעוד שבדורות הקודמים התוועדו רבותינו נשיאנו פעמים בודדות (פעמיים-שלוש) בשנה, זכה דורנו ש[[הרבי]] שליט"א התוועד ריבוי התוועדיות במשך השנה, בהם ביאר רבות את תוכנם של ימי חב"ד, ועורר על החשיבות להתוועד בהם וגם נתן בקשר אליהם הוראות מיוחדות.
גם בדורנו נתוספו ימי שמחה ללוח השנה החב"די, בנוסף ל[[י' שבט תשי"א]] ו[[י"א ניסן תרס"ב]] גם [[י"ד כסלו תרפ"ט]], [[כ"ח סיון תש"א]] ו[[ר"ח כסלו תשל"ח]], ובעיקר יום הסגולה [[ה' טבת תשמ"ז]] שזכה להתייחסות יוצאת דופן מהרבי שליט"א מלך המשיח.
מטבע הדברים חגים אלה נחגגים בדורנו ביתר חיות והתלהבות.
{{פורטל|צבע=#FFFF80|פורטל=נשיאי חב"ד|צבע רקע=#FFFFE5|תוכן=[[קובץ:אייקון נשיאי חבד.png|100px|שמאל|פורטל:נשיאי חב"ד]]המשימה הכבירה, לגלות לעם ישראל ולעולם כולו את האור הגדול של פנימיות התורה, הופקדה על ידי בורא העולם בידיו של מורנו [[הבעל שם טוב]], הנשיא הראשון של החסידות הכללית. הוא היה מקור ההשראה והכתובת הבלעדית לכל יהודי שרצה להצטרף לדרך מופלאה זו בעבודת ה'.
ענינו העיקרי של נשיא החסידות היא חיזוק החסידות ומוסדותיה והדרכת החסידים, וכן בהרחבתה והפצתה לכל חוגי היהדות. בנוסף לכך, בתור נשיא כלל-ישראל, עומד הנשיא בפרץ בעת הצורך גם על עניני היהדות בכלל, לימוד התורה וקיום המצוות והחינוך הכשר.
להרחבה ראה פורטל [[ נשיאי חב"ד ]]
==אדמו"רי חב"ד==
{{תיבת משתמש