שינויים

'''חסידות {{מפנה|חב"ד''' (|[[ספירות]] [[חכמה ]], [[בינה ]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות) הוקמה לפני למעלה ממאתים שנה על ידי }}[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מלאדימליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]][[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, שנקרא בפי חסידי מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד '''במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]][[אדמוקובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ר הזקןד ליד [[770]]]]''', ובציבור הכללי ידוע כחסידות חב"ד ליובאוויטש'''בעל ה([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[תניאשניאור זלמן מליאדי]] והבשנת ה'[[שולחן ערוך אדמותקל"ר הזקן ב]] (1771){{הערה| שולחן ערוךעל פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'' (הרב), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], או סתם '''הרב'''שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

עד להקמת חסידות חב"ד היו מנהיגי החסידות הכללית מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[הבעל שם טוב שליחות| רבי ישראל בעל שם טוב]] וממשיך דרכו רבי דוב בער – [[המגיד ממזריטששלוחי הרבי]]הפועלים ברחבי העולם.

כיום נחשבת חסידות קשה לדעת מהו מספרם המדויק של חסידי חב"ד בשל שני מאפיינים של החסידות: בניגוד לחסידיות אחרות המרוכזות בקהילות גדולות, בחסידות חב"ד קיימות קהילות רבות המונות מספר קטן של חסידים רבות מהן נוצרו סביב [[שליח הרבי|שלוחים]] ומעולם לא נערך סקר מקיף אודותן. בנוסף, יהודים רבים מקיימים קשר בדרגות עומק משתנות עם החסידות (בארצות הברית מספרם מגיע ל-38% מיהודי המדינה{{הערה|לפי מחקר שערך מרכז המחקר פיו בשנת 2020 מצא כי כ־38 אחוזים מקרב יהודי ארצות הברית משתתפים, במינון כלשהו, בפעילות של חב"ד}}) וישנו קושי לאפיין ולהגדיר מיהם היהודים שנכללים במעגל המושפעים והמקורבים לעומת יהודים שיוגדרו כחסידי חב"ד. ראו עוד בערך [[האוכלוסיה החב"דית]]. מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד לכוח הדינאמי ביותר בחיים היהודיים.

===מייסד חב"ד===מיסד שיטת חב"ד הוא רבי שניאור זלמן מלאדימליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה ליאוזנא שברוסיה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו, [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן) | רבי ברוך]], שהשתייך אף הוא לעדת הל"נסתרים[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו המסורים של [[הבעל שם טוב]]. אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"טוממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו. לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די. חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. ==מהות שיטת חב"ד=={{להשלים}}===ה[[אמונה]] ו"[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]"==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית{{הערה|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש], לשאלות סטודנטים, "לא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, אז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערה|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים. חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ההתבוננות בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של ה' על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב. תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד". ===תורת החסידות==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}תורת החסידות היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה על ידי ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[חסידות הכללית]] עד שהתקבלה באופן פנימי על ידי תורת החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה ב[[אור]] חדש את כל רבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[תורה]]; למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ול[[מצוות]]יה המעשיות. אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. כמו כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה". ספר ה[[תניא]] הוא בחינת ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]]. ===תורת הנגלה==={{ערך מורחב|פורטל:תורת הנגלה}}ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]]. על כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". מצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה. ===מקום הרבי בחסידות==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}}בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}}, משיחת הרבי מיד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב].}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמידי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהתוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}. חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד.

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה מזריטשעם זאת, גם לפי שיטת חסידות חב"ד הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, שבה הנהיג וההמון יונק מהם את החסידות תלמידו כוחו הרוחני ואף הגשמי ודבק ומתקשר דרכם לאלוקות, כלשונו של הבעשרבי שניאור זלמן:{{ציטוט| תוכן="ט וממלא מקומו – רבי דוב בערבכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ... יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים, המכונה ראשי בני ישראל שבדורם... על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה"|מקור=[[המגיד ממזריטשספר התניא]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו ולגדול מביניהם.פרק ב}}

לאחר פטירת המגיד ממזריטשבעקבות רעיון זה, בשנת ה[[תקלרבי]] תופס מקום מרכזי בקהילת חסידות חב"גד{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הרבי - הציר המרכזי בחסידות]}}, וכל חסיד שואף להיות 'קשור' אליו, מה שמכונה [[התקשרות]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי שעיקרה הוא על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידיםידי לימוד תורת הרבי ומילוי אחר הוראותיו. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות כך גם רבים מהחסידים נהגו שלא לעשות צעד משמעותי בחייהם בלי לשאול את עצתו ולקבל את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, מכיוון ששם הייתה התנגדות מאוד חזקה וראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית, שהתאימה לאופיה הלמדני ברכתו של ליטא. הוא אכן הצליח מאוד ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידותהרבי שבדורם.

שנה זו===דרכי עבודת השם==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], [[אתהפכא]], [[תקל"ופנימי]] (1776), היא גם[[חיצון]], כפי הנראה[[יגיעה]]}}על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החבגם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה|ראה [[תניא פרק כ"דיו]] ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"דיהיום.

בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כךהוא [[מוח שליט על הלב]], ובשנת שמשמעותו הוא מצב בו ה[[תקנ"טשכל]] (1799) אף נאסר שולט על-ידי השלטון הצאריה[[מידות]] שב[[לב]], בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. כלומר מצב בו השכל שבמח הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח הכח המוביל והמנחה את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירותהאדם, שכן ה[[י"ט כסלו תקנ"ט מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה| י"ט בכסלו1=[[תניא]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חבפרק י"ד והקרובים אליהםא.}}.

==ספר היסוד ה[[תניא]]==כמו כן קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:במשך עשרים שנה משנת [[תקל"* '''עבודה''' - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, משנת תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.* '''השכלה''' - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"דוהבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחהחסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספרהדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים אף שהיא מתממשת רק על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנהידי הקדמה של השכלה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופוהרי השכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה.

בשנת ==ספרות חב"ד=={{ערך מורחב|פורטל: ספרות חב"ד}}לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[תקנאדמו"זר הזקן]], את ספר ה[[תניא]] (1797) שלח {{הערה|אגרות קודש, אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטאהריי"צ, כשהוא מבקש מחבריוחלק ד' עמוד רסאת}}, תלמידי הנחשב כתורה שבכתב של [[המגיד ממזריטשתורת החסידות]], ר' ועל בסיסו אמרו [[זושא מאניפוליאדמו"רי חב"ד]] ור' וכתבו [[יהודה לייב הכהןמאמרי חסידות]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו, העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי הקב"ה והאדם, מדוע מתעניין הקב"ר הזקן ב-כ' כסלו ה במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[תקנ"זיהודי]]ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות ==אדמו"רי חב"ד=={{ערך מורחב|פורטל: נשיאי חב"ד}}===אדמו"ר הזקן==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}רבי שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", אך לבסוף הוא אומץ בחום כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על ידם[[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כיוםכמו כן, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידותקיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראללר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

בספר זה מצויים יסודותיה ===אדמו"ר האמצעי==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערה|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של תורת חב[[אדמו"ד ופנימיות התורהר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. הספר מבאר בהרחבה כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא חודר לעומקן האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של בעיות פילוסופיות מקיפותאביו, כמו היחס בין הבורא לעולם[[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לאדמו"ר הזקן ול[[סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]], בריאת ו[[יש מאיןהסתלקות|הסתלק]], ביום [[אחדות הט'כסלו תקפ"ח]]ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} ב[[אוהל אדמו"ר האמצעי], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה] שבעיר ניעז' כראויין.

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעשאדמו"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקבר האמצעי ייסד קהילה חב"דית ב[[חברון]] בשנת ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב'[[תר"ה הינה ]] (1845) בראשות חתנו ר' [[השגחה פרטיתיעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב סלונים]] על כל פרט ופרט ביקום. ובתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרוהאמצעי)|מנוחה רחל]], הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראלשנתמכה מתרומות החסידים ברוסיה.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו ===אדמו"ר הצמח צדק===[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציור תוארו של הגרהרבי הצמח צדק]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"א, ר' חיים מוולוז'יןהצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], חזר בו מתפיסת רבו[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזנא]], בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[צמצום לא כפשוטותרכ"ו]]ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]].

כיום משתתפים ברחבי העולם כולובמשך השנים פעל הצמח צדק להצלת ילדים מ[[גזירת הקנטוניסטים]], יהודים רבים[[ועידת הרבנים תר"ג|נלחם על החינוך הטהור של ילדי ישראל]]{{הערה|ראה על כך בהרחבה ב[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]}}, ייסד את עיירה [[שצעדרין]] והושיב בה כשלוש מאות חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוותוהיה ידוע כמתיר עגונות שנשלחו אליו לליובאוויטש על מנת שיתיר אותם מעגינותם{{הערה|ראו סיפורים על כך גליונות "[[האח]]" גליון 31 ואילך, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים"[[רשימות]]" [http://www.lahak. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חבorg/templates/lahak/article_cdo/aid/2967322 חוברת קפ"ד בעקבות לימוד התניאז]}}. אכןאמרה ידועה שלו היא [[חשוב טוב יהיה טוב]], נכרת בהשפעתו המבטאת את השפעתה הגדולה של המחשבה אפילו על המעשה{{הערה|[[ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעשהמאמרים (אדמו"ר הריי"ט צ)|ספר המאמרים תרפ"[[יפוצו מעינותיך חוצהז]]"עמוד רלו, ועוד}}.

==רשימת אדמוהרבי המהר"רי חב"ד==על פי השמות הנהוגים בחסידות חב"ד:*'''אדמו"ר הזקן''' – רבי [[אדמו"ר הזקן ש {{מונחון| שניאור זלמן מלאדי]] (י"ח באלול ה'תק"ה – כ"ד בטבת ה'תקע"ג) (4 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812). *'''אדמו"ר האמצעי''' – רבי [[אדמו"ר האמצעי טבע| דובער שניאורסון]] (ט' בכסלו ה'תקל"ד – ט' בכסלו ה'תקפ"ח) (24 בנובמבר 1773 - 28 בנובמבר 1827).*'''אדמו"ר הצמח צדק''' – רבי מטבע לשון}} את הפתגם השיטה [[אדמו"ר הצמח צדק | מנחם מנדל שניאורסוןלכתחילה אריבער]] (כ"ט באלול ה'תקמ"ט – י"ג בניסן ה'תרכ"ו) (20 בספטמבר 1789 - 29 במרץ 1866). *'''אדמו"ר המהר"ש''' – רבי [[שמואל שניאורסון]] (ב' באייר ה'תקצ"ד – י"ג בתשרי ה'תרמ"ג) (11 במאי 1834 - 26 בספטמבר 1882). *'''אדמו"ר הרש"ב''' – רבי [[שלום דובער שניאורסון]] (כ' בחשוון ה'תרכ"א – ב' בניסן ה'תר"פ) (5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920).*'''אדמו"ר הריי"ץ''' – רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] (י"ב בתמוז ה'תר"מ – י' בשבט ה'תש"י) (21 ביוני 1880 - 28 בינואר 1950).*'''אדמו"ר שליט"א''' – רבי [[אדמו"ר שליט"א | מנחם מנדל שניאורסון]] (י"א בניסן ה'תרס"ב) (18 באפריל 1902= מראש לדלג על בעיות).

==תורת חב=אדמו"ר הרש"דב===תורת [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של הרבי הרש"ב]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}רבי שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות ]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[הבעשרבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"טש)|רבקה]]שניאורסון. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ד[[הסתלק]] ביום [[ב' חלקי התורה פרדניסן תר"ס -פשט, רמז, דרש וסודפ]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בעיר [[רוסטוב]].

התורההרבי הרש"ב ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], כמו הגוף מחולקת לאם [[ישיבות חב"גוףד]] בעולם, ייסד את השיטה החב" ולדית לבניין [[מקווה]] - [[מקווה חב"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלויד|בור על גבי בור]], בחלק זה כלולים כל התנ"ךופעל נמרצות בתחומים רבים נוספים, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמהכמו ייסוד [[אגודת ישראל]] (שלבסוף פרש ממנה עוד לפני שהוקמה), זוהי החסידותועוד.

המילה ===אדמו"ר הריי"צ===[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של הרבי הריי"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] (בעגת חסידי חב"ד מהווה ראשי תיבות '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמההרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (הרבי הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. מ[[ברית המועצות]], עבר הרבי הריי"צ ללטביה ולאחר מכן עבר ל[[בינהפולין]], ועם פרוץ [[דעתמלחמת העולם השנייה]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, עזב את תפקידה ומטרתה של הבריאהפולין וחזר ללטביה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה משם נסע ל[[ארצות הברית]] וקבע את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעתמרכז החסידות בבניין [[770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שברובע [[ברוקלין]] בעיר [[ניו יורק]].

תורת חבבארצות הברית פעל הרבי הריי"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה צ לבנייה מחודשת של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת וחסידות חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיהבפרט, על יחודו של תוך שהוא נאבק עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודיתהנשירה והתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. בתורת חבלצורך זה הקים הרבי הריי"צ באותה תקופה מוסדות רבים, ביניהם [[ישיבות תומכי תמימים]] רבות וביניהם [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[הוצאת הספרים קה"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודיתת]], [[מחנה ישראל]] ועוד.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב[[הסתלקות הרבי הריי"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר צ|הסתלק]] ב[[י' שבט תש"י]] (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מהותומונטיפיורי" היא אחדות פשוטה?ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית===כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח===[[קובץ: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד]] ברחבי העולםבמסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]}}[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (מכונה "הרבי מליובאוויטש" או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] מרכזי בעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?[[הרבנית חנה|מרת חנה]].

זהו אחוז מזערי מהנושאים שבהם דנה עם עלותו של הרבי לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת חבהחסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כ"ח י"ד}}. המאפיין במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי על כל יהודי{{הערה|וגם על כאלה שאינם יהודים במסגרת המבצעים [[שבע מצוות בני נח]], [[יום החינוך בארצות הברית]], [[רגע של שתיקה]] ועוד}} לקיים את צורת דיונה הוא – ההגיון המוצק מצוות התורה וללמוד בה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. תקנותיו והוראותיו בנושאים אלו הפכו ל'מבצעים' של ההסבריםממש, מה שהקנה לעשרת המבצעים המרכזים המרכזיים עליהם הכריז את השם [[עשרת המבצעים]]{{הערה|[[מבצע תפילין]], הבהירות[[מבצע תורה]], העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם[[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע נרות שבת קודש]], [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]], [[מבצע טהרת המשפחה]], [[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]]}} לצד עוד תקנות רבות נוספות{{הערה|[[מסיבות שבת]] • [[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[מבצע עשרת הדברות|מבצע עשרת הדברות]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[ספר תורה לחיילי צה"ל]], [[מבצע הקהל]], [[קבלת פני משיח צדקנו]], [[מבצע יום הולדת]], [[מבצע הקהלת קהילות]] ו[[מבצע הדפסת התניא]]. ראו תקנות והוראות רבות [[תבנית:תקנות הרבי|כאן]]}}, כשבראשם [[תקנת לימוד הרמב"ם]], שהתפשטה בימינו גם מחוץ לחסידות חב"ד בזרמים וחוגים נוספים.

מפליאה במיוחד היא העובדהביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת ]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, ורוב חסידי חב"ד משנה זוויות-ראיהמאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב.}}, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר: רציני יותרשנגלה וישוב ויתגלה", שלם יותר עם השקפת עולמוכלומר, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותרשמלך המשיח [[נכסה וחוזר ונגלה]].

{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ליובאוויטש]], [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]}}[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב. בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, כשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים. כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | (סעוון סעוונטי]] ) - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס שבברוקלין]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. ===מוסדות החסידות===לחסידות חב"ד אלפי מוסדות ברחבי העולם. הארגון הראשי הוא [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ה[[מרכז לענייני חינוך]] הוא הגוף העליון הממונה על השלוחים. הוצאת ספרים [[קה"ת]] היא הוצאת הספרים הרשמית של החסידות (קיימות גם הוצאות פרטיות נוספות רבות). שמה של רשת ישיבות חב"ד היא "[[תומכי תמימים]] ליובאוויטש". לחסידות חב"ד תנועת נוער בשם [[צבאות השם]], ארגון [[מחנה ישראל]], [[נשי ובנות חב"ד]] ומוסד "בית רבקה" -רשת בתי ספר לבנות. המוסדות הראשיים בישראל הם [[בית דין רבני חב"ד]] - המוסד הרבני והסמכותי העליון, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] - הארגון הראשי וארגון העל של המוסדות, [[צעירי אגודת חב"ד]] - הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, [[כולל חב"ד]] - ארגון חסד, [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] - רשת גנים ותלמודי תורה, [[תומכי תמימים]] - רשת הישיבות, ארגון נשי ובנות חב"ד, בתי ספר יסודיים "בית רבקה", מכללת "בית רבקה" ב[[כפר חב"ד ב']], סניף מרכזי של [[צבאות השם#התנועה בישראל|צבאות השם]] וכן סניף מרכזי של [[הוצאת ספרים קה"ת]]. ===גאולה ומשיח==={{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: גאולה ומשיח]]}}עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן ל[[ציפיה לגאולה|ציפיה וההשתוקקות]] התמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים[[עקבתא דמשיחא|עקבות המשיח]]. בדור האחרון, הפך מקום זה להתעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"סמלר הריי" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי'צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "שבע מאות שבעיםחבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, יצק בהם השקפת-עולם ברורההשביעי לשושלת נשיאי חב"ד, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים הודיע עם [[קבלת הנשיאות של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזההרבי|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[פרצתסיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]]", ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם "770" בלשון-הקודש באידיש ובאנגלית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. בונשאר רק [[קונטרס בית רבינו שבבבלקבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "בפועל ממש. כמו כן מאות פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו: [[בית משיחיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העםמאמר חסידות==={{ערך מורחב|ערך=[[מאמר]]}}[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר [[חסידות]]''' הינו דברי [[תורה]] המכונים '''ייחודה של תנועת חבדא"ח''' ('''ד ודרכה הרעיונית, לא להתסגר בד' אמותיה''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי רבי, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודיהמבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, באשר הואתוך הפקת לקחים ב[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, לכל מקום'''מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו===התוועדות חסידית==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[התוועדות חסידית]], לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"אמשפיע]]}}'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]. הרבי פיתח את מושג השליחות והקים את ה") הוא השם המקובל בעגה של [[בתי חסידי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותולהתכנסות של חסידים, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא בה נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפיםד|ניגונים חסידיים]], בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישובלספר [[סיפורי חסידים]] על מנת לעורר ולהתחזק על ידם בענייני [[עבודת השם]]. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבילרוב נערכת ההתוועדות עם [[משפיע]] המעורר ומחזק את המשתתפים לשפר את הנהגותיהם.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא ===אישי חב"ד==={{ערך מורחב|ערך=[[בית פורטל: אישי חב"ד]]}}בחסידות חב" (ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[חסידים נוהגים לומר על דרך ההלצה]] גדולים בתורה ובעבודת ה', כי ישנם שני דברים שניתן למצוא בכל מקום: בית חב"ד וקוקה קולה). שמותיהם שגורים בפי חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולםהדורות הבאים, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעברוסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. הרבי דוגל בשימוש בטכנולוגיה מודרניתגם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, כשידורי לווין או אתרי אינטרנטואף ניגונים שחברו חסידים [[בעל מנגן|בעלי מנגנים]], כמו גם שימוש במסעי פרסום חוצות נרחבים כאמצעי להפצת יהדותמושרים ב[[התוועדויות]] חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.

עבור ילדי ישראל הקים תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. ===ניגוני חב"ד==={{ערך מורחב|ערכים=[[ניגוני חב"ד]], [[פורטל: ניגוני חב"ד]]}}לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. [[הרבי הריי"צ]] אף הביא אימרה בשם [[רבי שניאור זלמן מליאדי]] כי ""הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ט עמ' 278}}, וכן בשם [[הצמח צדק]] על בסיס מאמר הגמרא כי ""כל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"{{הערה|שקלים, ז, ב}}, אך מי שמנגן ניגון - הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|'[[לשמע אוזן]]' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}. ישנם מאות ניגונים הנחשבים והמיוחסים לחסידות חב"ד, המתחלקים לשלושה סוגים: [[ניגון מכוון]], ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[רבי]] או [[אדמו"ר]] שכל 'תנועה' בו רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים; [[ניגון מיוחס]], ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא" בתוכן ומחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו רגש נפשי נשגב ו[[ניגון שוטה]], ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה' שאינו אומר ואינו מרמז דבר, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות ב[[עבודת השם]] וכיוצא בו. הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] (בציבור) ובעת ה[[עבודת התפילה|תפילה באריכות]] (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית, כשכל ניגון תואם את תנועת הנוער המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, התעלות ועבודה עצמית. ===תקנות ושיעורי לימוד==={| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;"|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #339999;" | <font size=4>[[תקנות הרבי]]</font> |-|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #33cccc;" | <font size=2>תקנות לימוד</font>|-| [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[תהלוכה]]|-|}{{ערכים מורחבים|ערכים=[[חת"ת]], [[שיעורים יומיים]], [[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}לחסידו חב"ד סדרי לימוד יומיים קבועים. [[צבאות השםהרבי הריי"צ]]ייסד את תקנת ה[[חת" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים ת]] - לימוד יומי של שיעור חומש לפי היום בשבוע בפרשת השבוע{{הערה|לדוגמא: ביום ראשון בשבוע שקוראים בו את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם[[פרשת בראשית]], וזאת דווקא עלומדים את עליית ראשון שבפרשת בראשית.}} [[תהלים]] על פי חלוקה לימות החודש, ושיעור [[תניא]] על פי חלוקה של כל חלקיו למשך שנה. בשנת [[תש"ג]] ליקט [[הרבי]] בהוראת הרבי הריי"צ פתגמים וסיפורים שונים מתוך שיחות הרבי הריי"י החינוך הבלתי פורמליצ ומנהגי חב"ד שונים לתוך ספר בשם [[היום יום]] ופירוט שיעורי החת"ת של כל יום, בהפיכתם לחיילים המודרכים עעל מנת שילמדו בו בכל יום בשנת תש"ג. בין חסידי חב"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורהד נהוג עד היום לקרוא לפני התפילה את הקטע המתאים לתאריך כפי שנכתב ביום יום. כמו כן ישנם שיעורים בהתאם לתקופה בשנה: לימוד דף מ[[מסכת סוטה]] בכל יום מימי [[ספירת העומר]], [[לימוד עניני בית הבחירה]] ב[[בין המצרים]], לימוד בכל שבוע את המאמרים מ[[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] השייכים לשבוע זה, [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]], לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים]], ועוד.

{{ערך מורחב|ערכים=[[מנהגי חב"ד]], [[תפילה באריכות]]}}לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים , ובדורנו נאספו בהוראת [[הרבי]] ונדפסו ב[[ספר המנהגים]]. להלן מספר דוגמאות:*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות ]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות וקטנות האדם. התפילה מלווה לעתים לעיתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד<ref>ראו בערך "חסידות סטרשלה" פיסקה "[[חסידות סטרשלה|שיטה]]".</ref>. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. *חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות. *חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" [[רעווא דרעווין (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנןבשבת)|רעווא דרעווין]]". בזמן זה נהוג לשורר לנגן [[ניגונים ניגוני חב"דיים ד| ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע לחזור "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).  ==ראו גם==*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]*[[קונטרס תורת החסידות]] ==לקריאה נוספת==* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', סדרת ספרים על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועל שבעת נשיאי חב"ד ;תולדות חב"ד* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"{{הערה| אדמו1=[http://chabadlibrarybooks.com/30476 תולדות חב"רי ד ברוסיה הסובייטית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"דבארץ הקודש]] חדשו מספר לימודים יומיים"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30493 תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[אדמותולדות חב"ד בארצות הברית]]"ר הריי{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30475 תולדות חב"צד בארצות הברית]] הנהיג את לימוד ה{{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[חתתולדות חב"תד ברוסיה הצארית]] ("{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 2010* הרב שלום דובער לוין, "'''ח'''ומש [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]'''", [[הוצאת ספרים קה"ת|הוצאת קה"ת]], ברוקלין נ.י., 2011* הרב [[רפאל נחמן הכהן]], '''הילים [[ליובאוויטש וחייליה]]'''ת'''ניא) היומי- על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רשכפר חב"יד, תהילים - כפי שנחלק לימי החודשתשמ"ב* הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], "'''[[תניאקיצור תולדות חב"ד]]'''" - יומי כפי שחילקו אדמו, כפר חב"ר הרייד, תשס"צ.דעל פי הוראתו של אדמו;תורת חסידות חב"ר הריי"צ, כתב ד:*הרב [[אדמו"ר שליט"איואל כהן]] את , '''מחשבת החסידות''' - נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב"ד, כרך א'{{הערה|[[היום יום]http://chabadlibrarybooks.com/31639 מחשבת החסידות]{{PDF}}.}} 2001, כרך ב' 2004*הרב יואל כהן, '''שיעורים בתורת חב" ד''', כרכים א- דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח

===סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם===*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי ויהדות רוסיה, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, תשס"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה''', 'היכל מנחם', תשס"ח*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה''', תשע"ג*הנ"ל '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''', בית ליובאוויטש פריז, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"ר שליטרי חב"אד ויהדות גאורגיה''', [[מכון הספר]] הנהיג את לימוד -תפארת רפאל, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו* '''[[רמב"ם (תקנה)|הרמבהאוכלוסיה החב"ם היומידית ]]'''{{ימי חב" (פרק או שלושה פרקים ליום).ד לפי תקופות}}{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערכים חצרות חב"דיםד|*]][[קטגוריה:מושגי יסוד]]