30,085
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס חנוכת הבית בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]]. מימין לשמאל: הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[רפאל וילשנסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], הרב [[אהרן יעקב שווי]], וראש הישיבה הרב מנחם מענדל שארף]]
מעמד '''חנוכת הבית''' הוא טקס חגיגי הנערך לציון כניסה לדירה ל[[בית מגורים|דירה חדשה]], וכן נוהגים לערוך טקס דומה בחנוכת בית כנסת, בית חב"ד, ישיבה, וכדומה. המעמד מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, ובמהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש.
חסידים נוהגים לכרוך מעמד זה עם [[התוועדות חסידית]] וקריאת [[י"ב הפסוקים]] בבית על ידי חיילי [[צבאות ה']].
מקורו של ה[[מנהג]] הינו קדום ביותר, ונהוג לערוך גם אירועים מסוג זה לחניכת בנינים בניינים חדשים של מוסדות וארגונים.
==מקור המנהג==
בשאילתות דרב אחא ובמדרש תנחומא נכתב ש{{ציטוטון|[[הקב"ה]] נח ביומא דשבתא וברכו וקדשו, כאינש דבני ביתא.. עביד הילולא חד יומא}} [= [[הקב"ה]] נא נח ביום השביעי של מעשה בראשית וברכו וקידשו, כמו אדם שבונה בית.. ועושה חגיגה יום אחד]. יש שראו בקיום הסעודה הזו בארץ ישראל קיום מצוות עשה של שמחה שעל האדם לשמוח כאשר זוכה לבנות את ביתו בארץ ישראל{{הערה|'''הגיע זמן חנוכת הבית''' הרב שמואל קרלינסקי בטאון קדושת ציון כסלו תשפ"א, עמוד ל, ובהרחבה יותר בספר 'בית ראובן'.}}.
===בתורת החסידות===
החסידות רואה בבניית בית השתקפות גשמית של מצבו של האדם, ועושה הקבלה בין תפקידו של הבית להגן על האדם מפגעים חיצוניים, לבין תפקידו של האדם לבנות לעצמו בית רוחני שיגן עליו מהשפעות לא רצויות שעלולים להרוס את מצבו הרוחני, ולקרר אותו בעניני קדושה, או לחמם אותו בענינים שנוגדים את הרצון האלוקי{{הערה|1=מתוך מכתב לחנוכת 'בית ליובאוויטש' בפריז, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/28/10597 אגרות קודש חכ"ח אגרת י'תקצז].}}.
מוסבר בחסידות שבשעה שאדם חונך לראשונה בית הרי הוא זקוק לתוספת ברכה וכח בבית , שכשם שב[[חינוך]] ילד שבימיו הראשונים בלימוד נותנים לו מתנות רבים כדי לתת לו תוספת כוח בימיו הראשונים והמטרה היא בכדי שאחר כך ילך מעצמו ללמוד{{הערה|לקו"ת ברכה צח ב-ג'}}, כך גם בחנוכת הבית שעניינה להביא תוספת כח וברכה בהשפעות הבית. ולכן עושים סעודה ומשתה{{הערה|1=בנוגע לגדר של סעודה זו כסעודת מצווה, ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4579 מכתבו לרב יאללעס] מציין הרבי למספר מקומות מהם משמע שאכן יש לסעודה זו גדר של סעודת מצוה.}} ומגיעים החברים ונותנים מתנות ומברכים ברכות שבזה יהיה לו תוספת ברכה והצלחה והרי זה ממשיך מהמזל העליון לתת כח וברכה בבית בכל העניינים בני חיי ומזוני ועל ידי זה נמשך ברכה בבית "מצד מקום הבית עצמו שיצליח בו ויומשך בו כל ברכה ושפע בכל אשר יעשה בבית הזה"{{הערה|ספר המאמרים [[תרס"ו]] עמוד קכה (מהדורה החדשה - קסו).}}
==מנהגי חב"ד בחנוכת הבית==
[[קובץ:שיכון חבד לוד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה משנת [[תשכ"ז]] לחנוכת הבניין הראשון ב[[שיכון חב"ד בלוד]]]]
===ההכנות לחנוכת הבית===
*החפצים הראשונים שיש להכניס לבית לפני שאר הרהיטים והחפצים הם ספרי קודש{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ריח (ושם סידור, חומש, תהילים ותניא).}}
*מנהג ישראל להכניס לבית [[לחם]] ו[[מלח]] קודם הכניסה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7388 מכתב מתאריך ה' מנחם אב תש"כ].}}.
*על פי הוראת הרבי, יש לקבוע [[קופת צדקה]] שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15983_407.pdf pdf שיחת ערב ראש השנה תשמ"ט, כ"ט [[אלול]] תשמ"ח]. בשיחה הרבי התבטא ש"על ידי זה שקובעים קופה בבית הרי הוא כבונה בית חדש - "בית של צדקה", שהרי על פי הלכה, הקופה נעשית חלק מהבית.. ועד שעל ידי זה מוסיפים קיום וחיזוק לבית.}}.
*על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בכל בית חסידי צריכים להיות שלושת הספרים [[כתר שם טוב]] [[אור תורה]] ו[[תניא]], של שלושת אבות החסידות [[הבעל שם טוב]] [[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=משיח חג הגאולה יג תמוז [[תש"ט]] סעיף יט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=266&hilite= ספר המאמרים [[תש"י]] עמוד 265].}}.
*יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי.
[[קובץ:אדמור_הרייצ_חנוכת_הבית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת אדמו"ר הריי"צ לחדרי תורה תמימה בברונקס]]
*רבי [[חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א) תיקן סדר לימוד מיוחד לחגיגה, הכולל תפילות ובקשות, כעשרים פרקי [[משנה|משניות]]{{הערה|לפי תקנתו, יש לקרוא את הפרקים ממסכת '''ב'''רכות, מסכת '''י'''ום טוב (ביצה) ומסכת '''ת'''מיד, שיחדיו יוצרים בראשי תיבות את מילת "בית". יש הנוהגים בטקס מקוצר של המשניות, וקוראים שלוש [[משניות]] בלבד, משנה אחת המתחילה באות ב' אחת באות י' ואחת באות ת'.}}, ופיוטים הקשורים למאורע{{הערה|1=קובץ [http://www.daat.ac.il/daat/vl/hanukatbayit/hanukatbayit01.pdf '''סדר חנוכת הבית'''] על פי החיד"א באתר דעת {{PDF}}}}.
*יש הנוהגים לקבוע את המזוזות ה[[מזוזות]] כחלק מטקס חנוכת הבית{{מקור}}, אך הרבי שלל מנהג זה והורה לקבוע את המזוזות עוד קודם הכניסה לדירה ברגע הראשון שאפשר, ואפילו אם לא הספיקו לבדוק את ולאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות, ורק לאחר שמתיישבים בבית להסיר את המזוזות ולמסור אותם לבדיקה{{מקורהערה|כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה ,יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.}}.
*על פי מה שנפסק בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן רכג, סעיף ג.}}שהבונה בית חדש צריך לברך ברכת 'שהחיינו', רבים נוהגים לברך זאת בשעת החגיגה, אלא שכדי לצאת ידי ספק ברכות, מכיון שפעמים רבות רכישת הדירה נעשית באמצעות לקיחת משכנתא וחתימה של הבעלים בה משעבדים את הנכס לבנק ומוסרים אותו לבעלותם עד לסיום תשלומי המשכנתא - נוהגים ללבוש [[בגד]] חדש או לאכול פרי חדש, ולכוון בברכה על הבית החדש.
*הביאור הלכה כתב על דברי השולחן ערוך שכאשר לא מדובר באדם יחיד שחונך בית, אלא באדם בעל משפחה, יש להוסיף ולברך ברכת 'הטוב והמטיב', כפי שנהוג לברך על דברים שמהנים בריות רבות{{הערה|דוגמת ברכת האילנות ב[[חודש ניסן]] על לבלוב העצים בחודש האביב, שהיות ובריות רבות נהנות מפריחה מלבלבת זו, נוהגים לברך ברכת 'הטוב והמטיב'.}}, מכיון שכל בני המשפחה נהנים מבית זה ויש לזה גדר של דבר שנהנים ממנו רבים.
ב[[כ"ה כסלו|ליל א' דחנוכה]] [[תקס"ו]] התקיימה חגיגת חנוכת בית המדרש של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאדי]]. [[אדמו"ר הזקן]] השתתף באירוע, ובמהלכו נשא מאמר חסידות שהתחיל במילים "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", בו ביאר את מעלת עבודת [[נשמה|נשמות]] ישראל על עבודת ה[[מלאכים]] וההתבטאות של זה בבנין בתי כנסת ובתי מדרש בדווקא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/25 המאמר בגירסת טקסט באתר ספריית ליובאוויטש].}}.
ב[[כ' טבת]] [[תקס"ז]] ערך [[אדמו"ר הזקן]] נסיעה מיוחדת ל[[שקלוב]] להשתתף בחגיגת חנוכת בית החומה שהחסיד ר' [[פנחס רייזס]] בנה לעצמו, ונשא שם מאמר חסידות{{הערה|1=ראו ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15978_174.pdf הערת המוציא לאור באור התורה פרשת ראה], שם מעתיק מה[[ביכלאך]] המקוריים את הטקסט שנכתב בראש ה[[הנחה]] שנכתבה מהמאמר.}}. מכיון ובאותם ימים בניית בית העשוי מאבנים ולא מעצים היתה הייתה אפשרית רק לבעלי אמצעים, אדם שהחזיק בבית כזה הפך באופן טבעי לבעל מעמד גבוה שהתחשבו בדעתו. מאורע זה היה אחד מאבני הדרך שריכך את שקלוב כמעוז להתנגדות לתורת החסידות, והכשיר את הקרקע להתפשטות רעיונות החסידות בין תושבי העיר.
===אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]===
===אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]===
לאחר חתונתו של אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ז אלול]] [[תרנ"ז]], קודם שנכנס להשתכן בדירתו החדשה, הזמין את תלמידי ה[[תלמוד תורה]] של ה[[עיירה]] שהיו ילדים של אנשים חסרי אמצעים, על מנת שילמדו בביתו ובכך יחנכו את הדירה. רק אחרי שבועיים של לימודים בדירה, נכנסו אדמו"ר הריי"צ וזוגתו [[הרבנית נחמה דינה]] למשכנם החדש{{הערה|1=כך סיפר הרבי בקונטרס חג השבועות תש"ט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=65 שיחת חג הפורים [[תשי"ב]] סעיף כא].}}. הרבי למד מכך מספר הדגשות: א) [[הכנסת אורחים]] בבית חסידי צריכה להיות בצורה כזו שלא חוששים שהאורחים ילכלכו או יגרמו לנזק וכדומה, וכך ניתן להנחיל נתינה מתוך שמחה והתמסרות לזולת. ב) הענקת יחס מיוחד לבני עניים שמהם תצא תורה, על פי מאמר חז"ל "ויהיו עניים בני ביתך"{{הערה|תורת מנחם חלק לט עמוד 44.}}.
ביום [[י"ט באלול]] [[ה'ת"ש]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן בבנין מספר [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] בברוקלין ניו יורק, ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר חסידות]] שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד"{{הערה|1=נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&pgnum=274 ספר המאמרים תרצ"ט-ת"ש עמוד 160 ואילך].}}.
בשנת [[תש"ד]] התקיימה ב[[מונטריאול]] חגיגת חנוכת הבית של בנין חדש לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]] המקומית. אדמו"ר הריי"צ שלא יכל להשתתף בעצמו בחגיגה מסיבות בריאותיות, שלח את חתנו [[הרש"ג]] להשתתף בחגיגה.
ב[[חודש אייר]] [[תש"ו]] הושלמה רכישתו של בניין לשימוש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין, ובהוראתו של אדמו"ר הריי"צ נערכו חגיגות חנוכת הבית שנמשכו על פני שבוע שלם. החגיגות החלו ב[[י"א אייר]] והסתיימו רק שבוע לאחר מכן ב[[י"ח אייר]] כשבהם נטלו חלק רבנים ואישי ציבור אמריקאיים בולטים כגון הרב [[אליעזר סילבר]], נשיא אגודת הרבנים בארה"ב בארצות הברית וקנדה. לכבוד החגיגה יצאה לאור חוברת מיוחדת המסקרת את שש שנות פעילותה של הישיבה, ואת סניפיה ביבשת אמריקה.
===אצל [[הרבי]]===
בסמיכות ל[[י"ב תמוז]] [[תשט"ז]] נכנס הרבי להתגורר ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שב[[רחוב פרזידנט]]. בהקשר לכך, נשא הרבי בעת ההתוועדות שיחה מיוחדת אודות המשמעות הפנימית של מצות מעקה, וכן קישר את המאמר עם מצווה זו, וחסידים קישרו זאת עם כניסת הרבי לבית החדש, בהיעדר סיבה אחרת בה היה ניתן לתלות את ההתייחסות לכך{{הערה|1=ראה ב[http://shturem.net/index.php?section=news&id=89491 חנוכת הבית של הרבי] באתר שטורעם, וכן בהערת המו"ל תו"מ חי"ז ע' 39.}}.
בשנים בהן [[חלוקת המשקה|חילק הרבי משקה]] לחסידים גם עבור שמחות פרטיות, היו כאלו שקיבלו מהרבי לחיים בקשר עם כניסתם לדירה חדשה{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf יומן בתשורה שוסטרמן-גנזבורג עמוד 57].}}. בשנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], שהיה המבנה הראשון שקיבל את אישורו של הרבי לשאת את שמו. בנייתו החלה ביוזמתו של הרב [[זושא ריבקין]] בשנת [[תשל"ג]], והושלמה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ח]], והחסידים ביקשו להזמין את הרבי להשתתף בחנוכת הבית של הבנין. הרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב, וחסידים רבים מתושבי [[כפר חב"ד]] הוחתמו חתמו על טופס מיוחד בו הם מבקשים מהרבי לכבד את המעמד ולהגיע להשתתף בחגיגה המיוחדת.
בפועל, הרבי לא נסע בעצמו להשתתף בטקס, אך העביר 1800$ לאחראים על הבניה לחלק לכל אחד מהחסידים שחתמו על הבקשה, ובירך: "ש[[הקדוש ברוך הוא]] ייתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"{{הערה|1=דבריו המלאים של הרבי נדפסו בחוברת [http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5763_Vayikra.pdf הארמון למלך המשיח] {{PDF}}}}, וביום בו התקיימה החגיגה בכפר חב"ד, הרבי השתתף בשמחה באמצעות הזכרת החגיגות בשעת ה[[התוועדות]] שקיים ב-770.
רבנים רבים ראו בחנוכת [[בית הכנסת]] על שמו של הרבי אירוע מכונן, ושלחו את ברכתם לאירוע. ביניהם, היה הרב [[משה פיינשטיין]], נשיא אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה, שכתב: "{{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה"}}.
==ראו גם==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf חנוכת הבית]''', הוספה לתדפיס 'מסר קטן מאירוע גדול'
{{אירועים יהודיים}}{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]