שינויים

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''', היא רעייתו של הרהשניאורסאהן זצ"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]]ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, ואימו של [[הרבי שליטאגרות קודש חלק כ"א]]ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה. }}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]). מנוחתה כבוד ב, היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] שהיה רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[ניו יורקהרבי]].

==הולדתה וצעירותה==הרבנית חנה שניאורסוןלאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, נולדה ביום עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[כ"ח בטבתהקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר מלחמת העולם השניה, יצאה מ[[תר"מרוסיה]] בעיר רומנובקה, לאביה ר' והגיעה ל[[מאיר שלמה ינובסקיפוקינג]], שהיה רבה של ב[[ניקולייבגרמניה]] ולאמה , משם נדדה ל[[רחל ינובסקי|הרבנית רחלפריז]]. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[חסידי חב"דניו יורק]], כאשר היה מתקבל ומאז גרה ב[[מאמר חסידותקראון הייטס]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.

==תולדות חיים==[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים. הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדייחב"םדיים]] של [[דביקות ]] הנפש. ===נישואין===בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900). לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר הרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.

==נישואין=עסקנות ציבורית===[[קובץ:הרבנית כרטיס בקשה חנה בצעירותהשניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}. רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה בצעירותהכשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}. הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.

בגיל עשרים נישאה חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]]הרבי, אך בשל מחלתה הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י"ג בסיוון]] [[תר"ס]]הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

לאחר החתונה שיגר בשנת [[אדמו"ר מוהרשתרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי שב[[פולין]]. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[ברוך שניאור שניאורסוןרוסיה]], וזאת נוסף למברק ששלח ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה עצמוערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

=="עזר כנגדו"==[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]].בשנת [[תרסתרצ"זט]] (1907 למנינם1939), קיבל הרב נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונהעל שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לפליטיםשהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

בשנת לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[תרפ"טקזחסטן]]הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, נערכה חתונת בנם הבכור, ניתן לראות בדברי הרבי [[הרבי]] בוורשה שבhttp://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[פוליןהסתלקות]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיהה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות(סוף העמוד ואילך). ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות}}.

על אף התנאים הקשים, כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה יוכל להעלות את חידושי התורה שלו תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו , ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים אלו הללו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו , שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם התפרצה אצלו מחלה במחלה קשה והוא וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944)ושם נטמן.

===בארצות הברית===[[תמונהקובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumbממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארהלארצות הברית]]{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]]ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.

בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה לבסוף החליטה להבריח את הגבול באמצעות ה'[[עשאלונים]]'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]]מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, שם פגש אותה בנהאת משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, [[הרבי]]. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947)והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.

3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]]מפולין הגיעה לגרמניה, מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך השתכנה במחנה [[ניסן גורדוןפוקינג]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את הספר [["אם בישראל"]] ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכיםמטח היריות. משום מה - כל הקטעים בסיום המסע הרבנית הודתה לה על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"לכך שהגנה עליה בגופה, ותקתקו ואמרה לה שהצילה את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק ע"פ הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות)חייה.

בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[ועד הנחות בלה"קפריז]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכןשם פגש אותה בנה, הכוללת זכרונות מילדותו של [[הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללה"ק, אנגלית, צרפתית ורוסית, ויוצא בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת ש"פ תזריע-מצורע ה'תשע"ב יצאה חוברת מס' כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד ש"פ אחו"ק יצא חוברת מס' כח שבה המחברת השני' (שמעולם לא הודפסה, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד)]].

המחברות הועברו על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[ספריית אגודת חסידי חב"דפרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את כאבה ושידרה שמחת חייםהתפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].

[[תמונהקובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]][[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[770תשכ"ה]] (ברחוב פרזידנט12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. הרבנית נפטרהמנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] באתר {{שטורעם.נט}}.}} בעלות המנחה . ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770. ב[[יום הכיפורים]] שחל בתוך ימי ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]], ביקש הרבי מר' [[דובער יוניק]] שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה{{הערה|עדות הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45.}}. ===הנצחתה===החל מ[[שבתבראשית]] [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר את פירושי [[רש"י]] על [[פרשת השבוע]] ב[[ו' בתשריהתוועדות עם הרבי|התוועדויות]] השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה. בשנת [[תשכ"ה]] הרבי התוועד מידי שבוע (1964בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק ב[[שבת מברכים]])ו[[מוגה|להגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת [[פרשת וישלח]]. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר [[מאמר]]ים רבים. החל משנת [[תשכ"ו]] ועד שנת [[תשמ"ח]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ביום [[ו' תשרי]] - [[יום השנה]], ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]] אמר [[שיחה]]. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ואלפי חסידים ליוו ו[[נש"ק|הדלקת הנר]]. בנות רבות נושאות את ארונה למנוחותהשם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[אוהלהרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי הרייבשנת תשכ"צט (1969)}}, '[[מכון חנה]] ברובע קווינס שב' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}. בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[ניו שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}. ==זכרונות הרבנית==בניו יורקהעלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]]שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

ביום הסתלקותהכ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, עלה באש כסאה שבמקום מושבה וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב'עזרת נשים' ב770"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}.

בנות רבות נושאות בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את השם חנה ומוסדות נוסדו חינוך המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים לזכרהממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם המחברות הועברו ל[[אגרת התשובהספריית אגודת חסידי חב"ד]] עם הקדשה לזכרה. נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

* '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמןרוטמן]].* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.* אחי בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] היה נשוי לרבנית רחל בת הרב [[דוד צבי חן]], ובתם היא [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]. ==לקריאה נוספת==* הרב [[אליהו הכהן פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].* '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס"א.* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)* [[שניאור זלמן ברגר]], '''אם המלכות במחנה הפליטים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1198 כ"ז טבת תש"פ עמוד 39*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1877 עמוד 19

* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה''' ] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה]- {{אינפו}}.* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז]- {{אינפו}}.* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה]- {{אינפו}}.* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]]* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]]*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}}*[https://col.org.il/news/147816 בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו{{וידאו}}{{col}}]

[[קטגוריה:נשיםבנות בית רבי|חנה]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:משפחת ינובסקי]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]][[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]