שינויים

[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px250px|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' נולד בח"י ([[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' דוד לייב בנו של ר' – [[אלחנן דב מרוזובט' ניסן]]. ב[[מלחמת העולם השנייהתשס"ג]] ברח ל) היה [[סמרקנדמשפיע]] שם למד קהילת חב"ד ב[[תומכי תמימים סמרקנדמונטריאול]] עד י"ט [[כסלו]] [[תש"ז]]. בי"ט כסלו תש"ז ברח מרוסיה יחד עם אביו.

בשנת ר' זלמן נולד בעיר [[תשילנינגרד]] (פטרבורג), ב[[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] עבר ללאביו ר' [[מונטריאולדוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] ובבנו בכורו של החסיד הנודע ר' [[תשי"גאלחנן דב מרוזוב]] ולאמו מרת צייטא בת הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] ראה לראשונה את מ[[הרבינעוול]], על שמו נקרא.

בכשפרצה [[תשי"זמלחמת העולם השנייה]] התחתן עם זוגתו מ' חנה לבית יוניק. ועסק בשחיטה בעיר, ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

בשנת לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[תשל"זסמרקנד]] מונה כשם למד ב[[משפיעתומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] ראשי (יחד עם ר' עד [[העשל צייטליןי"ט בכסלו]] ויבלחט"א [[משה אליהו גרליצקיתש"ז]]) לקהילת , אז ברח מ[[חב"דרוסיה]] ביחד עם אביו במסגרת [[מונטריאולהבריחה הגדולה]].

במשך שנים התוועד עם רבים. להתוועדויותיו יצא שם עקב היותם בסגנון יחודיבין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]].

בחודש בשנת [[אדרתשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ב[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשנתשי"הג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו.

בטב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' [[נפתלי יוניק]]{{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר. לאור הוראת הרבי (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. עם זאת, שימש בפועל כמשפיע לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח' ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר. ==התוועדויותיו==למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] בשל סגנונו היחודי. בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב. ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת [[הרבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד. ==משפחתו==*מרת דבורה וולוסוב - לשעבר מנהלת מכינה ל[[חיידר]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] [[קראון הייטס]].*מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.*מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי צבי פרלשטיין, בן הרב [[אליעזר פרלשטיין]], מנהל המוסד ח"י סנטר [[מונטריאול]].*מרת מלי אשת ר' בערל ערנטרוי, מונטריאול.*בנו ר' יוסף מרוזוב, חתן הרב [[שלום בער אייכהורן]], שו"ב ב[[מונטריאול]].*בנו ר' מנחם מענדל מרוזוב, מנהל מוסדות לבנות במונטריאול.

*{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:מרוזוב, חיים שניאור}}[[התוועדות|התוועדויותיוקטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]], כפי שפורסמו ב[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]][[התמיםקטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[שבועון בית משיחקטגוריה:אישים במונטריאול]].[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]][[קטגוריה:משפחת מרוזוב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמואישים שנולדו בשנת תרצ"ר שליטב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א|מרוזוב חיים שניאורג]]