351
עריכות
שינויים
←התוועדויותיו
ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ט' בניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.
==[[התוועדות|התוועדויותיו]]==למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות(בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים אליהם ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] בשל סגנונו היחודי. בהתוועדויותיו היה מדבר מסוגל לדבר כמה שעות רצופותבעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים הרגיש צורך לנגןהיה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מנגנים אפי' מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות רצופות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, שכן לדבריו הניגונים אינם הפסקה בין גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים, כי אם עניין פנימי . ר' זלמן "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוקבלב.
ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.