פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 10,254 בתים ,  14:00, 17 בינואר 2023
{{לעריכה|סיבה=סגנון סיפורי מידי. דל קישורים פנימיים}}[[תמונהקובץ:חיים_שמריהו_גוראריה.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב חיים שמריהו גוראריה (מימין) לצד בנו ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]]]
הרב '''חיים שמריהו גוראריה''' (מכונה '''שמער'ל''') ([[אכ"ט אדר ב' ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ה]]) נולד ב[[קרמנצ'וג]] בערב [[ראש חודש]] [[ניסן]] בשנת [[תרס"ה]], לאביו הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]], הידוע למשפחת גוראריה הנכבדה, שהייתה ידועה ב[[ליובאוויטש]] כמשפחה מיוחסת רבת דורות, שבניה זכו לקרבה חמה ומיוחדת אצל רבותינו נשיאנו במשך השנים.
ר== תולדות חיים ==נולד ב[[קרמנצ' שמערוג]] ב[[כ"ט באדר ב'ל היה חסיד ומקושר בכל לבו ונשמתו ל]] [[פורטל:נשיאי חבתרס"ד|רבותינו נשיאינוה]] וניחן במידה מופלגת של , לאביו הרב [[יראת שמיםנתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] אמונה ותוקף חסידי פנימי. הייתה לו אמונה פשוטה ועמוקה ברבי ולא עשה דבר מבלי שהתייעץ ברבי.
==צעירותו==חונך על ידי טובי המלמדים, כגון ר' [[ישראל לוין]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]].
ילדיו של האב התייתם מאביו בגיל 17. בהיותו בן עשרים, הוצע לו שידוך עם נערה מורשה. כששאל על כך את [[אדמו"ר' נתן גדלו באווירה חסידית טהורה. בילדותם נשכרו להם מלמדים מיוחדים שלימדו אותם תנהריי"צ]], אמר לו: "ךהרי נוסע אתה לריגא, משניותשם יימצא לך שידוך". הוא אכן נסע לריגא, לשון הקודש ואפילו חסידותשם הוצע לו שידוך עם מרת חיה שיינא מיכלא לבית שניידר. בין המלמדים היה החסיד הנודע לקראת נישואיו זכה לקבל מכתב מאדמו"ר' הריי"צ, ובו דרכי הכנה ל[[נישואין]]. החתונה נערכה בדווינסק ב[[ישראל לויןראש חודש אדר]] ([[תרפ"נעוולער") והחסיד הרב ו]], מסדר הקידושין היה [[ישראל נח בליניצקיהרוגוצ'ובר]], שפרנסתם הייתה עליו.
ר' נתן היה תקיף בכל הנוגע לחינוך ילדיו. כשהיה חוזר ממסעות העסקים שלו, היה בוחן לאחר החתונה קבע את הבנים בלימודם. לעתים היה בודק את חדרי הילדים לוודא שלא נכנסו, חלילה, ספרי חולין - תופעה נפוצה באותם ימים בשל רוחות ההשכלה שנשבו בכל עוזמקום מגוריו ב[[ריגא]].
נער צעירכשעבר [[אדמו"ר הריי"צ]] לריגא, כבן 17 שנים בלבד, היה כיהן ר' חיים שמריהו, שעה שהתייתם לפתע מאביו. זה לקה בלבו ונפטר לאחר ששודדים נכנסו באישון לילה לביתו, ובעזרת אחת העוזרות, גנבו חפצי ערך רביםשמער'ל כאחד ממזכיריו.
==חתונתו==בשנת [[תרצ"ד]] נעצר על ידי השלטונות, עקב פעילותו למען היהודים שנותרו ברוסיה, ושוחרר בערבות, אדמו"ר הריי"צ הורה לו לעלות לארץ ישראל. עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]], התיישב בתל אביב והיה לאחד מראשוני המתפללים בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]].
בהיות ר' שמערל כבן עשריםלאחר שהתבסס כלכלית, הוצע לו שידוך עם נערה מורשה. כששאל על כך את תמך במשפחות חב"דיות ופעל רבות למען ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] וה[אדמו"ר הריי"צ[ישיבה קטנה בלוד]], אמר לו: "הרי נוסע אתה לריגא, שם יימצא לך שידוך". הוא אכן נסע לריגא, שם הוצע לו שידוך, מרת חיה שיינא מיכלא לבית שניידר.
לקראת נישואיו זכה לקבל מכתב מאדמובשנת [[תשכ"ר הריי"צב]], נשא בזיווג שני את מרת רבקה, ובו דרכי הכנה לאלמנת הרב [[נישואיןנפתלי דוליצקי]].
חתונתם של ר' חיים שמריהו עם בת גילו, נערכה ביום ראש מדי שנה היה נוסע ב[[חודש אדרהחגים]] [[תרפ"ו]] בעיר דווינסק, כאשר ב[[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] כובד הגאון רבי [[יוסף רוז'ין]] ה"ראגצ'ובר".  לאחר החתונה קבע את מקום מגוריו ב[[ריגא]], בה היתה קהילה חב"דית גדולה. ר' שמערל המשיך במסורת העסקים המשפחתית, והחל לשלוח ידו בעסקים שונים כדי להתפרנס בכבוד. למרות זאת, לא תמיד צלחה מלאכתו בידו, והמשפחה הקטנה, שהתרחבה לאחר לידת הבת חנה תחי' (אייכנשטיין) נאבקה על הקיום הכלכלי שלה. בין כה וכה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] להתגורר בריגא, והוא לקח את ר' חיים שמריהו לשמש כמזכירו. במשך תקופה מסוימת דאג להכניס את האנשים ל[[יחידות]], לקבל מכתבים, ולדאוג לשאר ענייני בית רבי. ==מאסרו ושחרורו== מסך הברזל שירד זה מכבר על [[רוסיה]], הלך והתהדק ביתר שאת - ולשם כך פתח משרד מיוחד למשלוח חבילות לרוסיה. שלטונות לטביה לא אהבו, בלשון המעטה, את פעילותו של המשרד והעלילו עלילת שוא על מנהליו. כך באחד הימים של שנת תרצ"ד, הגיעו אנשי משטרה לבית משפחת גוראריה, ולאחר שעות ארוכות של חיפושים, יצאו השוטרים מן הבית בלקחם עמם את ר' שמריהו. במשך ימים אחדים שהו החסידים במעצר, ולאחר מכן שוחררו בערבות כספית. לפניהם הוצבה ברירה בין מאסר ממושך, לבין עזיבת לטביה לצמיתות, כאשר רכושם נשאר מאחור. מצבם היה עדין, שכן הם נחשבו לנתינים זרים השוהים במדינה, ולא אזרחים מן השורה. בשלב מסוים נוצר סיכוי לשלם כסף רב כקנס במקום הגירוש.  ר' שמערל גוראריה שאל את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליהם לעשות במצב שנוצר? אל הרבי הורה להם באופן מפתיע שלא לעשות דבר כדי למנוע את הגירוש - וכי עליהם לעזוב את ריגא ולנסוע לארץ הקודש.  ==בארץ הקודש== ארבע המשפחות החסידיות עלו על הספינה בנמל "ארוקדא" שבאיטליה וזו יצאה לדרכה לעבר ארץ ישראל. ההפלגה עצמה ארכה מספר ימים. ימים אחדים לאחר מכן, הטילה הספינה עוגן בנמל יפו, שהיה אז הנמל הגדול יותר בארץ ישראל.  משפחתו של ר' שמריהו גוראריה מנתה כבר חמש נפשות, הורים ושלושה ילדים.ההורים הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] כשהם חסרי כל, שכן את כל רכושם נאלצו להשאיר בריגא על פי הוראת השלטונות. בקושי הצליחו לשכור דירה קטנטנה בתל אביב הישנה. כדי לסייע בפרנסת הבית, פתחה רעייתו, מרת חי' שיינא מיכלא, מסעדה זוטא בביתה. אל ה"מסעדה" היו מגיעים בעיקר פועלי בניין שעבדו בסמוך, שנהנו מתבשיליה ושילמו לה בעבור עבודתה. היא גם נהנתה מכך שהכניסו לפיהם אוכל כשר, ולא מאכלי פיגולים במקום אחר. הרב גוראריה היה מראשי המתפללים בבית הכנסת חב"ד [[נחלת בנימין]], ואף תרם את ארון הקודש שלו. ==איש [[צדקה]] וחסד== בית משפחת גוראריה התבסס במשך השנים, מבחינה כלכלית, והיה נחשב לאמיד ובעל אמצעים. עובדה זו בלטה ביתר שאת, לנוכח העניות הגדולה ששררה בימים ההם בקרב [[אנ"ש]]. גם כאשר המצב הכלכלי בבית משפחת גוראריה טרם היה במיטבו, אבל הסדר, האחריות, יחד עם החריצות והפתיחות הביתית - אותם ניהלה ביד רמה מרת גוראריה - עוררו את הרושם של בית מכניסי אורחים מופלגים, דבר שאכן היה במלוא מובן המילה.  ר' שמערל היה איש [[צדקה]] מובהק. הוא תמך תמיכה מלאה בכמה ממשפחות [[אנ"ש]] ב[[תל אביב]] שהיו עניות מרודות; פעמים רבות, בני המשפחה עצמם לא ידעו מאין הגיעה התמיכה.  ר' חיים שמריהו דאג לעולים החדשים, והיה מתרוצץ עבורם להשיג להם מקומות עבודה. לא פעם אירעו מקרים של מחלות שונות, והעולים החדשים שלא ידעו אנה לפנות, היו מגיעים אליו, והוא היה מתרוצץ עבורם אצל רופאים שונים, ופעמים רבות אף היה משלם עבורם. את כל זאת עשה מתוך מרץ רב, כוח נפשי ורצון רב.  רבים ידעו את כתובתו של ר' חיים שמריהו כבעל [[צדקה]] שמחלק בעין יפה. רבים אחרים היו לווים ממנו בקביעות, או שהוא חתם ערבות עבור הלוואות רבות אחרות. כך היה ביתר שאת, לאחר שתושבי [[כפר חב"ד]] הראשונים עלו הקרקע בשנת [[תש"ט]], והיו זקוקים להלוואות כדי להתבסס כלכלית. הוא, ברוחב לבו, הלווה כספים לכל דורש וכתב המלצות.  ==בלב ונפש ל'תומכי תמימים'==  לאחר היווסדות ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], על ידי גיסו הרב [[אליעזר קרסיק]] יצא מגדרו לסייע לישיבה בהקמתה ובביסוסה. ר' שמערל הוציא מכיסו סכומי כסף גבוהים כדי לבסס את הישיבה - ולא רק זאת, אלא גם השקיע זמן רב כדי לעזור בענייני ניהול הישיבה.  גם בשנים מאוחרות יותר, כאשר הישיבה המרכזית עברה מתל אביב ללוד, המשיך ללוותה מקרוב ובדאגה כנה לעתידה ולהתפתחותה. לעתים קרובות היה יוצא יחד עם מנהל הישיבה הרב [[אפרים וולף]], ומכתתים רגליים בין בתי גבירים, במאמץ לגייס תרומות.  ==מקושר לאדמו"ר שליט"א== לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו770]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], הוא היה שבור ורצוץ, אולם כבר בי"א שבט בערב, כאשר התאספו אנ"ש ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], היה ברור לשלושת הגיסים: ר' שמער'ל אחיו ר' משה וגיסם הרב [[אליעזר קרסיק]] כי "הרמ"ש" הוא הרבי. מאז שקיבל עליו [[הרבי]] את נזר הנשיאות של ה[[דור השביעי]], ביטל ר' שמריהו עצמו בביטול פנימי מוחלט לרבי.  בשנת [[תשכ"ב]], נשא בזיווג שני את מרת רבקה, אלמנת הרב [[נפתלי דוליצקי]], מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי מלך המשיח. קודם כשנישא בשנית, התנה עם רעייתו לעתיד, כי יוכל לנסוע לחגים מידי שנה. רעייתו שהייתה אשה חסידית, הבינה לרוחו, והסכימה לכך בחפץ לב. מאז נסע ר' חיים שמריהו לרבי מידי שנה, לקראת חודש תשרי, כאשר לעתים הייתה זוגתו מצטרפת אליו. בשנים הללו, הנסיעה לרבי לא הייתה דבר מובן מאליו, והוא היה אחד הראשונים שנסעו כל שנה.
בכל שנה, ב[[שבת בראשית]], היה מקפיד לקנות בסכומים גדולים חלק מ'הכיבודים' אותם היו מוכרים גבאי בית המדרש [[770]]. מידי שנה היה קונה את פתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה, וכן את הגבהות ספר התורה - לא לפני שהגבאי ניגש לרבי ומבקש בשמו הבטחה שיזכה לבוא לרבי גם בשנה הבאה.
בכל ביקור שערך אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]], והוא היה נותן לרבי דמי '[[דמי מעמד]]' בסכומים נכבדים ביותר - כל זאת מצד היותו מסור לכל ענייני הרבי.
קודם נסיעתו האחרונה לרבי, ב[[חודש אלול]] [[תשד"מ]], קנה מתנה יקרה - נטלת [[מים]] עשוייה כסף טהור. את המתנה שלח לרבי. כידוע, הרבי הגם שהרבי כמעט תמיד לא הסכים לקבל מתנות, אך מתנה זו הרבי קיבל ואף כתב בפתקה כי נתקבל ות"ח, וכי הוא ישתמש בזה.
===פטירתו== =גם ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], קנה ר' שמריהו את הכיבודים הקבועים בפתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה. כבכל שנה, ניגש הגבאי ר' [[יהושע פינסון]] לרבי וביקש בשמו הבטחה לזכות ולהיות עם הרבי גם בשנה הבאה. אך הרבי לא הגיב. רק לאחר שהפציר וביקש שנית, עשה הרבי בידו הק' סימן כמסכים.
גם ב[[תשרי]] בשנת [[תשמ"ה]], כמידי שנה, קנה ראת החזקה לפתוח את ארון הקודש בתפילת ' שמריהו את הכיבודים הקבועים בפתיחת הארון בכל כל נדרי ובנעילה. כבכל שנה, ניגש הגבאי ר' [[יהושע פינסון]] לרבי וביקש בשמו הבטחה לזכות ולהיות עם הרבי גם בשנה הבאה. שלא כתמיד, הרבי לא הגיב. רק לאחר שהפציר וביקש שנית, עשה הרבי בידו הק' סימן כמסכיםשל יום כיפור.
לשנה הבאהכשפתח את הארון, שלהי תשד"מאל מול ספרי התורה, אכן זכה לקה בליבו והתמוטט, התפילה נעצרה, הרבי עקב בעיניו אחרי הרופאים שעיסו את ליבו של ר' שמער'ל, לאחר ארבעים דקות, נקבעה פטירתו של ר' חיים שמריהו להגיע שוב לרבישמער'ל. הרבי הורה להמשיך לעסות את ליבו, תוך כדי שהגופה נסחבה דרך החצר אל חצר הכולל, על מנת להימנע מטלטול מת, ולשהות בצילא דמהימנותא בחודש החגיםומטומאת מת לכהנים שנכחו במקום.
כמידי שנה, גם בשנה זו קנה את החזקה לפתוח את ארון הקודש בתפילת 'כל נדרי' של למחרת יום כיפור. , ב[[י"א בתשרי]] נערכה הלוויתו, בה השתתף עד רחוב קינגסטון, הוא היה משלם טבין ותקילין נקבר שני קברים על הזכות הזאתיד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], לא לפני שהיה מבקש מהרבי הבטחה כי גם בשנה הבאה יזכה להיות עמו בחודש החגיםבהוראת הרבי, למרות שבחייו קנה חלקה ב[[הר הזיתים]].
בשעה רוויית הוד== משפחתו ==*בתו מרת חנה, עמדו אלפי המתפללים בתפילת 'כל נדריאשת האדמו"ר מזידיטשוב רבי נתן אייכנשטיין.*בנו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]], חתן דודו ר'[[אליעזר קרסיק]]. כולם עטופי קיטל צחור*בתו מרת מרישא, אשת הרב [[שלום חסקינד]]. בחלל שררה מתיחות של יום הכיפורים*בתו מרת דבורה אשת הרב [[שלום בער בוטמן]]. אימת יום הדין. ר' שמריהו עמד הכן סמוך לארון הקודש, כדי להוציא את ספר התורה על מנת לתיתו לרבי - כשלפתע תקפו לבו והתמוטט!
רופאים שהיו בבית המדרש, הוזעקו במהירות, ואלו ניסו לעסות את לבו במשך זמן רב. החזן עצר מתפילתו, והרבי עמד כל העת שעון על הסטנדר, ועקב בעיניו הק' אחר הרופאים. הוא הורה שלא לוותר, ולעשות עוד ועוד ניסיונות [[הצלה]]. פעולות ההחייאה נמשכו כארבעים דקות - אך נגזרה גזירת שמיים, והוא בן כמעט גבורות.  כיוון שהיה זה יום 'שבת שבתון', והטלטול בשכונת '[[קראון הייטס]]' אסור, הביאוהו אל חדר הכולל דרך חצר 770, שם שהה עד מוצאי היום הקדוש.  לפני שהוציאוהו מבית המדרש, אמר הרבי שימשיכו לעשות עיסוי כל זמן יציאתו החוצה, ובכך למנוע איסור טילטול מת וטומאה מהכהנים ששהו בבית המדרש. ==הלוויתולקריאה נוספת == בהלווייתו שהתקיימה למחרת, * ''בשם השם', השתתף גם הרבי, שהלך ללוותו עד רחוב קינגסטון. אלפי חסידים ואורחים ששהו במחיצת הרבי, אף הם הגיעו לכבד את זכרו וללוותו בדרכו האחרונה.  מקום קבורתו נכרה שני קברים בלבד ממקום ה[[אוהל איש חס(קבר הצדיקי)|אוהל]]. אמנם עוד בחייו קנה חלקת אדמה בד היה''' - תשורה המתעדת את קורות חייו, מאת הסופר החסידי [[הר הזיתיםמנחם זיגלבוים]] בירושלים, אולם, הייתה זו על פי הוראת הרבי==ילדיו==
== קישורים חיצוניים ==*בתו מרת חנה אייכנשטייןוינשטוק, יאיר. (אשת האדמו"ר הרב נתן אייכנשטיין)'''[http://www.*בנו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]] (רעייתו היא מרת טעמא גוראריה בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]])shturem. *בתו מרת מרישא חסקינד (אשת הרב [[שלום חסקינד]])net/index. *בתו מרת דבורה בוטמן (אשת הרב [[שלום בער בוטמןphp?section=artdays&id=1792 למות מות מלכים]]).''', באתר {{שטורעם|}}
==לקריאה נוספת==
* '''איש חס(י)ד היה''' - תשורה המתעדת את קורות חייו, מאת הסופר החסידי [[מנחם זיגלבוים]].
==קישורים חיצוניים==
* וינשטוק, יאיר. '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1792 למות מות מלכים]''', באתר [[שטורעם.נט]] {{שטורעם|}}
{{מיון רגיל:גוראריה, חיים שמריהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
161

עריכות