10,583
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""
ר' שמערל הוציא מכיסו סכומי כסף גבוהים כדי לבסס את הישיבה - ולא רק זאת, אלא גם השקיע זמן רב כדי לעזור בענייני ניהול הישיבה.
גם בשנים מאוחרות יותר, כאשר הישיבה המרכזית עברה מתל אביב ללוד, המשיך ללוותה מקרוב ובדאגה כנה לעתידה ולהתפתחותה. לעתים קרובות היה יוצא יחד עם מנהל הישיבה הרב [[אפרים וולף]] ע"ה, ומכתתים רגליים בין בתי גבירים, במאמץ לגייס תרומות.
==מקושר לאדמו"ר שליט"א==
לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, הוא היה שבור ורצוץ, אולם כבר בי"א שבט בערב, כאשר התאספו אנ"ש בבית כנסת 'נחלת בנימין', היה ברור לשלושת הגיסים: ר' שמער'ל אחיו ר' משה וגיסם הרב [[אליעזר קרסיק]] כי "הרמ"ש" הוא הרבי. מאז שקיבל עליו [[הרבי]] את נזר הנשיאות של ה[[דור השביעי]], ביטל ר' שמריהו עצמו בביטול פנימי מוחלט לרבי.
בשנת [[תשכ"ב]], נשא בזיווג שני את מרת רבקה, אלמנת הרב [[נפתלי דוליצקי]] ע"ה, מחסידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.
קודם כשנישא בשנית, התנה עם רעייתו לעתיד, כי יוכל לנסוע לחגים מידי שנה. רעייתו שהייתה אשה חסידית, הבינה לרוחו, והסכימה לכך בחפץ לב. מאז נסע ר' חיים שמריהו לרבי מידי שנה, לקראת חודש תשרי, כאשר לעתים הייתה זוגתו מצטרפת אליו. בשנים הללו, הנסיעה לרבי לא הייתה דבר מובן מאליו, והוא היה אחד הראשונים שנסעו כל שנה.
==פטירתו==
גם ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], קנה ר' שמריהו את הכיבודים הקבועים בפתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה. כבכל שנה, ניגש הגבאי ר' [[יהושע פינסון]] ע"ה לרבי וביקש בשמו הבטחה לזכות ולהיות עם הרבי גם בשנה הבאה. שלא כתמיד, הרבי לא הגיב. רק לאחר שהפציר וביקש שנית, עשה הרבי בידו הק' סימן כמסכים.
לשנה הבאה, שלהי תשד"מ, אכן זכה ר' חיים שמריהו להגיע שוב לרבי, ולשהות בצילא דמהימנותא בחודש החגים.
*בתו מרת חנה אייכנשטיין.
*בנו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]] ע"ה (רעייתו היא מרת [[טעמא גוראריה]] בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]]). *בתו מרת מרישא חסקינד (אשת הרב [[שלום חסקינד]] ע"ה).
*בתו מרת דבורה בוטמן (אשת הרב [[שלום בער בוטמן]]).