12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "מהוריי"צ" ב־"הריי"צ"
בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארה"ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.
כאשר הגיע לארה"ב התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל אדמו"ר מהורייהריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענהו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}.
כשראה את השלימות שאפשר להשיג על ידי [[חסידות חב"ד]], התקרב יותר ויותר לליובאוויטש ולרבי. בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].
מר מארקס קיבלו בידידות ופתח לו את שערי ספרייתו. הרב בלוי מצא שם הרבה כתבי יד, וסיפר לכמה מגדולי התורה את מה שראו עיניו. כולם יעצו לו פה אחד שיקח ממנו לראשונה את הריטב"א על מסכת בבא בתרא. הרב בלוי ניגש אל המלאכה והעתיק את כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו.
בהיותו מטופל בבנים הוצרך למקור פרנסה מיידי, ונודע לו שהמוסד "ישיבת ר' יצחק אלחנן" מעונין לתת תמיכה הגונה לעבודה זו, אבל בתנאי שיעבוד אצלם בושינגטון-הייטס, דבר שלא היה לפי רוחו כלל. הוא החליט להתייעץ בזה עם אדמו"ר מהורייהריי"צ.
ביום חמישי, ט' חשון זכה להיכנס ל[[יחידות]], ושאל את פי אדמו"ר מהריי"צ בזה. הרבי השיבו בזה"ל: "איך האלט אז איהר זאלט די שטעלע אננעמען, אבער איהר זאלט ארבעטן אין דער היים" [=הנני סבור שעליך לקחת את המשרה, אך עליך לעבוד בבית]. אמר לו הרמ"י: שלא יסכימו לזה מנהלי ה[[כולל]] שאצל ישיבת רי"א. שאלו הרבי: למה? והשיב: "ווייל זיי ווילן זיך מיט מיר פוצן" [=הם מעוניינים "להתהדר" בי]. השיבו הרבי בבת שחוק: "זיי ווילן זיך מיט אייך פוצן? זאלט איהר זיי גוט אויספוצן! [=הם רוצים להתהדר בך? אתה תהדר אותם טוב מאוד]... [[הרבי הריי"צ]] גם הורה לו לסדר שם שיעור בספר התניא, וכך עשה.