שינויים

הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה ([[תרמ"ט]]-[[י' תשרי]] [[תשל"ח]], מכונה '''מרדכי חרסונר" ''' על שם עיר הולדתו [[חרסון]]) היה [[בעל נגלה]], [[רב]] מפורסם (הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה].}} ובעל שמועה.

==תולדותיותולדות חייו==הרב פרלוב נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוופרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע"ג]]. בישיבה היה [[מתמיד]] עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[שמואל נוטיק]]{{הערת שוליים|כ"ה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}.

כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 ל-10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פערלאוו פרלוב ועל יסוד הפס"ד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.

בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] וכיו"בועניני יהדות נוספים.

בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערת שוליים|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[כ"ק אדמו"רהרבי]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערת שוליים|עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}.

בשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב שי' ומשפ'הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים{{הערת שולייםהערה|חתן הרב 1=[[בצלאל ווילשאנסקי]http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]].

נפטבשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב{{הערה|חתן הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]]. נפטר ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ח]].

 *'''לקוטי סיפורים''' - מאות סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונםאסתרמן]] אסתרמן. כתיבת הספר נעשתה בבקשת [[הרבי]]. מהדורה ראשונה - [[תשכ"ו]], מהדורה שניה - [[תשנ"ב]]. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[ישראל נתן סלווין]] ור' ש"ז פערלאוו שניאור זלמן פרלוב - [[תשס"ב]].

 {{מיון רגיל:פרלוב, חיים מרדכי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]][[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]