פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
[[קובץ:Perlov, Mordechai 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים מרדכי הכהן פרלוב]] - [[בנים: הרב דוד הכהן פרלוב]] - [[נכדים:הרב שניאור זלמן הכהן פרלוב…]]הרב '''חיים מרדכי הכהן פרלוב''' המכונה ([[תרמ"ט]] - [[י' תשרי]] [[תשל"ח]]), מכונה '''מרדכי חרסונר" היה ''' על שם עיר הולדתו [[בעל נגלהחרסון]], ) היה [[רב]] מפורסם (הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].}} ובעל שמועה.
==תולדותיותולדות חיים==הרב פרלוב נולד בעיירה ב[[עיירה]] החסידית [[חרסון]]{{הערת שולייםהערה|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שולייםהערה|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד הכהן היה ממשפחת פערלאוופרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע"ג]]. בישיבה היה נחשב ל[[מתמיד]] עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[שמואל נוטיק]]{{הערת שולייםהערה|כ"ה ראה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}.
בשנת [[תער"ב]] [[נישואין|נשא ]] את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, [[רב]] העיר [[שדווה]] שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם.
בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב בעיירה ב[[עיירה]] [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]].
בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]].
ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק. ג. ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].
כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 ל-10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שולייםהערה|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.
לאחר [[מלחמת העולם השניההשנייה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פערלאוו פרלוב ועל יסוד הפס"ד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.
בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] וכיו"בועניני יהדות נוספים.
בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערת שולייםהערה|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[כ"ק אדמו"רהרבי]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערת שולייםהערה|עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}.
בשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב שי' ומשפ'הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים{{הערת שולייםהערה|חתן הרב 1=[[בצלאל ווילשאנסקי]http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]].
נפטבשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב{{הערה|חתן הרב [[בצלאל וילשנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]]. נפטר ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ח]].
==ספריו==
*'''גט למעשה''' - עיונים ו[[פסק דין|פסקי דין]] בנושא [[עיגון]], [[יבום]], [[גט]] ו[[חליצה]] - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' ד[[גרמניה]]. יצא לאור [[תש"ל]].
 *'''לקוטי סיפורים''' - מאות סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונםאסתרמן]] אסתרמן. כתיבת הספר נעשתה בבקשת [[הרבי]]. מהדורה ראשונה - [[תשכ"ו]], מהדורה שניה שנייה - [[תשנ"ב]]. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[ישראל נתן סלווין]] ור' ש"ז פערלאוו שניאור זלמן פרלוב - [[תשס"ב]].
==לקריאה נוספת==
*'''תולדותיו''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים''', [[תשס"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
==קישורים חיצוניים==*'''תולדותיו[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתביו לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים'', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו', [[תשסתשרי תשפ"ב]].ג עמוד 175
{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:פרלוב, חיים מרדכי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:משפיעים בישיבות]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]][[קטגוריה:אישים במלבורן]][[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]
עריכה אחד