הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)]] אשכנזי}}.
===ספרו: ספר השנה===
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון [[האח]] שיצא לאור על ידי ישיבת [[ישיבת תומכי תמימים בלובביץ']] בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה{{הערה|קובץ ליובאוויטש ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. שניאור זלמן ברגר, [[האח]] מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב}}.
מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית.
במבוא למהדורה שניה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח":
"שונה הוא "האח" משאר העתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם {{הערה|הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק}}.
באדר תרצ"ט בגיל 37 נישא עם עטל שוחט{{הערה|משפחת חדקוב, עטרת זקנים פרק ג, תשס"א ושם תיעוד מדיווחים לפני ואחרי החתונה לצד עשרות מודעות ברכה לחתונה ממוסדות חינוך וארגונים יהודים - כפי שפורסמו בעיתון היינט הריגאי}}. רבי יוסף יצחק דאג עבורו לשידוך וקיבל אותו לפגישה אישית ימים מספר לפני חגיגת חתונתו וההעניק לו באופן חריג וייחודי הוראות מפורטות הקשורות לחופה וחגיגת החתונה{{הערה|משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו רבי יוסף יצחק. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", [[שבועון כפר חב"ד]] עמוד 16,תשפ"ג, ושם תיעוד מהדיווחים בהיינט הריגאי על חתונתו ותמונות מהולכתו לחופה}}.
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], יצא מאירופה הבוערת יחד עם רבי יוסף יצחק אשר צירף אותו לקבוצה המצומצמת שבאה אתו ל[[ארצות הברית]], שם מונה למזכירו של רבי יוסף יצחק{{הערה|1=ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20. משפחת חדקוב, עטרת זקנים פרק ג, תשס"א. [[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי - פרק הרב חדקוב. ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק הרב חדקוב}}.
בשנת [[ה'תש"א]] ([[1941]]) הקים רבי יוסף יצחק את שלושת המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בתחומי החינוך והשליחות: [[מל"ח|מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]] ומינה את חתנו רבי מנחם מנדל לעמוד בראשם, ואת חדקוב למנהל העובד תחתיו, וכן בגוף העל [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|משפחת חדקוב, עטרת זקנים פרק ג, תשס"א. פעילותו בארצות הברית בשנים ת"ש-תש"י תועדה על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] בספר תולדות חב"ד בארצות הברית פרקים נז-סד}}. לאחר התמנות רבי מנחם מענדל לתפקיד האדמו"ר מחב"ד מונה חדקוב ליו"ר המזכירות וליו"ר מרכז לענייני חינוך ואגודת חסידי חב"ד. שימש יד ימינו של הרבי בכל מגוון הפעילות הענפה שבוצעה על ידו. היה גם הממונה על מסירת תשובות הרבי לשואלים הרבים ומסדר ומתאם הפגישות האישיות ("יחידות") עם הרבי{{הערה|מענדי קורטס, הרב חדקוב - גיליון נושא ב[[עיתון כפר חב"ד]], [[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי - פרק הרב חדקוב. ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק הרב חדקוב}}.
במשך עשרות שנים ניהל את סגל המזכירות של הרבי, ופעמים רבות העביר הדרכות מהאדמו"ר לחסידים ברחבי העולם כאשר הרבי שוהה עמו על קו הטלפון - דבר שנחשב לנדיר מאוד בחסידות{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי עמוד 284. מנדי קורטס,מוסף הרב חדקוב, כפר חב"ד, תשפ"ג}}. הוא נחשב לתלמיד חכם, יודע ספר. היה איש חסד ובשקט ובצניעות היווה כתובת לרבים מהמשחרים לפתחו של הרבי. יחד עם זאת לא הירבה לדבר על עצמו ונחשב לאדם די סגור ומופנם{{הערה|רואיין מספר פעמים לעיתונות האידישאית בניו יורק. הרב חדקוב, מוסף [[שבועון כפר חב"ד]] תשפ"ג, פרקים ד-ח}}.
בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לרבי יוסף יצחק שניאורסון להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי, בה שכן ביתו של רבי יוסף יצחק. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים (ואילו ישיבה חב"דית כבר היתה קיימת באיזור זה). מתוך שלושה בחר רבי יוסף יצחק יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית{{אנ|Beth Rivkah}} על שם הרבנית רבקה סבתא של רבי יוסף יצחק, כאשר ההקמה נוהלה בראשותם של רבי יוסף יצחק וחתנו הרבי מליובביץ', ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, רבי יוסף יצחק ורבי מנחם מענדל באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם{{הערה|הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית, ניו יורק תשמ"ח 1988. פרק נח-התייסדות בית רבקה. משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א, פרק ה'-התייסדות בית רבקה}}.
[[שלוחי חב"ד]] ברחבי תבל נשלחו רשמית על ידי ה"מרכז לענייני חינוך", וחדקוב בתוקף תפקידו ניהל ופיתח את מוסד השליחות של חב"ד בדגש על שלוחי חב"ד בארצות הברית (ובחלקים אחרים בגלובוס, כמעט ולא התערב בניהול, אלא העביר הוראות מהרבי) ובמספר מקורות מובאים תיאורים על הקשר המיוחד שלו עם השלוחים הרב שמעון לזרוב מטקסס והרב נחמן סודק מאנגליה {{הערה|דוגמא: סיפורים מחדר הרבי עמודים 286-292}}
כמו כן היה אחראי יחד עם הרב [[אליהו קווינט]] ו[[יהודא קרינסקי]] על הניהול ה[[פיננסי]] של שלושת המוסדות המרכזיים. לאחר שהתרבתה עבודת המזכירות הוא מינה לעוזרו את בנימין קליין שעבד במזכירות לצידו של [[לייבל גרונר]].
===ספר השנה===