שינויים

הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ידוע בשם '''ר' חיים מוולוז'ין'''), (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]]{{הערה|בהקדמה לביאור הגר"א על השו"ע, הוא נמנה כ"ראשון התלמידים"}}, רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".

ר' חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל בעל ה"שאגת [[השאגת אריה"]]. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.

הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה|המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. ראו גם תורת מנחם חלק סב, עמ' 123. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מתורגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.

הרבי כותב{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו, עמ' 470}}: “ובכלל נראה שראה הרר"ח מואלאזין ספרי חב"ד ובפרט ס' התניא ונשפע מהם אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות".{{ הערה|ראו גם תורה שלמה להרב כשר, ח"ח כרך תשיעי לשמות במילואים עמ' רמט, שכתב: “וכל העובר בעיון על שער ג' מספרו נפש־החיים יראה גלוי שקרא את ספר־התניא וקבל שיטתו כמעט בכל הפרטים ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו". וראו גם: .השפעת ספר־התניא על ספר “נפש־החיים - באתר מעיינותיך, ל' תשרי תשע"ט}}.

בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא אינו כפשוטו, ולא במאור אלא רק באור, וגם זה רק בבחי' התחתונה שבאור{{הערה|ראה בכ"ז [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] חלק א', אגרת י"א}}. ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום הינו לא כפשוטו - ובאורו לחוד. ור' חיים תלמידו כותב בהתאם לרבו הגר"א בספרו נפש החיים שהצמצום הוא לאו כפשוטו - אבל הוא גם במאור עצמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה ראו [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'. וראו אגרות הרבי למקובל ר' יוסף לייב זוסמן, בהן הרבי עונה לו על קושיותיו שהקשה בעניין זה: https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2940152 - מאמר איש יהודי ה'תשל"ג, בהוספה עמ' 14-13, מכתב מימי הסליחות תשי"ח.}}.