פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 308 בתים ,  20:53, 31 במרץ 2021
[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ליברמן]]ר' '''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
הרב ''==תולדות חיים==ר'חיים ליברמן''' (נולד ב[[כ"ו בתמוזתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - ב[[כ"ו סיווןעיירה]] [[תנש"אפלשניץ]] (1991הסמוכה לבוריסוב)) היה מזכירו של , [[רוסיה]] לאביו הרב [[הרבי הריי"צראובן ליברמן]], וממנהלי שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[ספריית אגודת חסידי חב"דעיירה]] היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
==קורות חייו==הרב חיים ליברמן נולד למד ב[[כתומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"ו תמוזצ]] . במאסרו של [[תרנהרבי הריי"בצ]] בבשנת [[עיירהתרפ"ז]] , נעצר עמו ר' ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[פלשניץיחזקאל פייגין]] (הסמוכה לבוריסובלהיות עוזרו), . ר' ליברמן עזב את [[רוסיה]] לאביו ר' יחד עם [[ראובן ליברמןהרבי הריי"צ]], שהיה הושימש אותו בנסיעתו ל[[שוחטפולין]] החסידי של ה, שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[עיירהספריית אגודת חסידי חב"ד]]מיום הקמתה.
למד בכאשר פרצה [[תומכי תמימים ליובאוויטשמלחמת העולם השניה]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של ו[[הרבי אדמו"ר הריי"צ]]. במאסרו נלכד בורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידי באמריקה על מצבו של [[הרבי . היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע הוא לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא ללא להודיע לאדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו הרב ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). הרב ליברמן עזב תלאות שונות הוא הצליח לצאת את [[רוסיה]] יחד גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם [[החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל{{הערה|ראו בהרחבה [[פוליןתשורה]]מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, שם החל הרב ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"דשושן פורים]] מיום הקמתהתשס"ה.}}.
כאשר פרצה ב[[מלחמת העולם השניהט' אדר]] ו[[אדמות"ר ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערתל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, הבין הרב ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידי באמריקה על מצבו כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי. היות ומתוך וורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, הרב ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע הוא לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא ללא להודיע לאדמו"ר הריי"צ]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]], לאחר תלאות שונות הוא הצליח לצאת בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרביהרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|ראו בהרחבה הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[תשורהמשפט הספרים]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, וכיום מנהל הספריה הוא הרב [[שושן פוריםשלום דובער לוין]] תשס"ה.}}.
ב[[טר' אדר]] [[ת"ש]] הגיע ליברמן מעולם לא נישא, הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[הרבי הריי"צמלחמת העולם הראשונה]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרןלפני שהספיקו להתחתן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[הרבי אדמו"ר הריי"צ]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]], בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את ולתחזוק הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], וכיום מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].
ליברמן מעולם לא נישא. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה בשהותו ארצות הברית התגורר ב[[השואה|שואה770]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו". הייתה תקופה בה ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה' ליברמן נכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.
בארצות הברית, התגורר ב[[770]]. היתה תקופה, בה הרב ליברמן נכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות. בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לו בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו הרב ר' ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכחנין ב[[כ"ג אדר ]] [[תשע"ג]].}}.
==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של [[הרבי הריי"צ]], [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.
במשפט היה הרב ר' ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".
בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערעה נאמנותו לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם שולחנה של הצד של [[הרש"ג]] ו[[חנה גוראריה|אשתו]].
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. להרב ליברמן לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב.
אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערת שולייםהערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.
מאז ניתק ר' ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב ר' חיים ליברמן{{מקור}}.
==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו הרב ר' ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{מקור}}.
נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תשנתנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].
==משפחתו==
*אביו, הרב '''[[ראובן ליברמן]]''' - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.*אחיו, הרב '''[[מנחם מענדל ליברמן]]''' - [[בוריסוב]].*אחיו, הרב '''[[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].
==חיבוריו==
[[תמונהקובץ:ליברמן.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]
הרב ר' ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.
מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערת שולייםהערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}
===אוהל רח"ל===
לימים כינס הרב ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של ארוסתו כלתו שנרצחה).{{הערת שולייםהערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.
הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לר' חיים לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את הכסף.
פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]
* [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]
==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']
;מכתבי הרבניות לרב ליברמןלליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קראון אישים בקראון הייטס: אישים]]
709

עריכות