שינויים

רבי '''חיים חזקיה מדיני''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה '''החח"מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל [[חברון]].

 רב חיים חזקיהו נולד בירושלים, לר' לרב אליהו רפאל מדיני, בן למשפחה ממשפחה וותיקה בירושלים, הוסמך להוראה כבר בגיל 13. עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא ([[איסטנבול]]) ונתמנה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]]. בשנת [[תרכ"ו]] נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים בשב[[רוסיהאוקראינה]] לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת [[תרל"ח]], וכ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים".

ב[[י"ט בתמוז]] [[תרנ"ט]] שב ל[[ארץ ישראל]], לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|הוא מעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: "ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר "אח אח" בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א" - ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק"}}.

הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים ל'איש אלוקים' בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר [[מסגד]] סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד".

[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו, כך למשל מתאר הרבי את הערכת רבי חיים חזקיהו בעיני הרבי הרי"צ: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים}}{{הערה|'''אגרות קודש''', מכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש"ח]].}}. בנוסף, שיטתו של הרב מדיני התקבלה בהערכה בחב"ד, והרבי עודד את חסידיוהחסידים, ללמוד בחיבוריו.

''ספריו'' באתר[[HebrewBooks]]:* '''[http://www.hebrewbooks.org/14146 שדי חמד ]''', חלק ראשון] {{PDF}}* '''[http://www.hebrewbooks.org/1643 אור לי]{{PDF}}'''* '''[http://www.hebrewbooks.org/14152 מכתב לחזקיהו ]''', חלק ראשון] ו{{*}} [http://www.hebrewbooks.org/1393 חלק שני] {{PDF}}* '''[http://www.hebrewbooks.org/34605 פקעת שדה] {{PDF}} ''';אודותיו''* שניאור זלמן ברגר, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65078 חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד]''', באתר חב"ד אינפו, כד חשון כ"ד בחשון ה'תשע"ב