שינויים

{{בעבודה}}הרבי '''חיים וולפר''' ('''וולפערוואלפער''' הוא כינויו של חיים מוולפא, ) היה אחד מתלמידי ה[[מגיד ממעזריטש]] שהיה [[משכיל]] ב[[תורת החסידות]], ירד מדרך החסידות ואף התנגד להבסוף ימיו נפל לטיפה המרה.

בתחילה היה מחשובי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]] וכמסופר ב[[בית רבי (ספר)]] "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, וכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", ב[[תורת שלום]] מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים בדביקות והתפעלות עצומה, רק רבינו הגדול והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקארלין יחד עם ==תולדות חיים==נולד לאביו ר' שלמה ור' אהרון מקארליןקרפיל.

כינויו מקורו מזה ששימש כרב בעיירה וולפא הסמוכה לקרליןבתחילה היה מחשובי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]] וכמסופר ב[[בית רבי (ספר)]] "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, ויתכן שאף שימש כדיין בקארליןוכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", ב[[תורת שלום]] מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים ב[[דביקות]] והתפעלות עצומה, רק [[רבינו הגדול]] והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקרלין יחד עם ר' שלמה ור' [[אהרן מקארלין]].

מסופר שהמגיד התבטא עליו "תולעת אוכלת בוכינויו מקורו מזה ששימש כרב ב[[עיירה]] וולפא הסמוכה לקרלין, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת"ויתכן שאף שימש כדיין בקרלין.

בתשובות אדמו"ר הזקן לכתב ההלשנה, מזכירו אדמו"ר הזקן ואומר שעזב == עזיבתו את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו==מסופר שהמגיד התבטא עליו "ר הזקן [[תולעת]] אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת"אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה. וכששמע משפט זה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמההחשיב זאת לא על עצמו, וגם היהמסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי כי אם על אחד מהתלמידים שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנאנכח בשעת מעשה (רבי [[שלמה מקרלין]]) (ראה [[כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי הר"י שו"ב]]).

מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה נודד על הפתחים, פעם הגיע לאדמובתשובות [[אדמו"ר הזקן בעת אמירת מאמר]] לכתב ההלשנה, הקשיב למאמר ובסיומו אמר מזכירו אדמו"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח ר הזקן ואומר שעזב את השמנתדרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו"ר הזקן "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, כלומרבאמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, שגם הוא וגם היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמוהמסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא"ז התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר.

עוד == בסוף ימיו ==מסופר שפעם פגשו חסיד אחד באכסניהשבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו ''כתב'' של המגידפעם הגיע ל[[אדמו"ר הזקן]] בעת אמירת [[מאמר]], כשתפסו הוולפער בעת החיטוט הקשיב למאמר ובסיומו אמר לו: אצלכם הרבי והתוורה הם שני דברים נפרדים"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, לפיכך זקוקים אתם לכתביםאך הוא לקח את העידית (די גאנצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)" - כלומר, אולם אצלנו הרבי והתורה הם דבר אחדשגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמו"ר הזקן התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע לאדמו"ר הזקן שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.{{דרוש מקור}}

עוד מסופר שפעם פגשו הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד". גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח ב[[וילנא]] שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת אחד מן הנוכחים מתלמידי [[הגר"א]], שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהמשך שלחו להיות רב עיירה גדולה. ר' [[שלמה מקרלין ]] התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר". ==תלמידיו==* הרב שמחה מפינסק ("היה גדול במאד, בעל מופת, בקי בכתבי האריז"ל והזוהר הקדוש).* הרב עוזיאל יפה ("גדול בתורה וכו'"), בנו הוא הרב [[אברהם חיים רוזנברג]].* הרב זרח מפינסק (נמצא ממנו פירוש על העץ חיים בכתב-יד, בו הוא טוען כי הניח בו יסודות להבין כל תפיסת האריז"ל על פי החסידות).* הרב אביגדור שטיינברג ("הפרוש מאדור"). ==חתנו==הרב אריה לייב, אב"ד וואלפא (הביא בכתביו מעט מפירושיו של הוואלפער, כגון: מהו תורה לשם שמים וכו'). ==לקריאה נוספת== *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' ([[תשע"ב]]), בפרק מיוחד הסוקר את תולדות חייו של הוולפער.*"סיפורי חסידים" לרב [[שלמה יוסף זוין]] סיפור ראשון בפרשת 'לך לך'. ==קישורים חיצוניים==*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=2db9de9a-555c-40c4-b1a5-8e5ab3dffdae&st=%D7%94%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%A8&pgnum=147 תולדותיו בספר בית רבי], באתר היברו בוקס.