שינויים

{{דמות|שם=הרב חיים בן ציון רסקין|תמונה=Rabbi Chaim Bentzion Raskin.jpg|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תמונהתרכ"ד]]|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}[[קובץ:בנציחב"צ רסקין.jpgpng|left200px|thumbממוזער|250px|הרב ר' חיים בן ציון רסקיןבשנת [[תר"צ]]]]הרב '''חיים בן-ציון''' רסקין נולד ביום ([[ט"ו בסיוןסיוון]] בשנת [[תרכ"ד]] להרב יהודה לייב ומרת צביה בעיירה דוברובנא שבבילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד - [[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הזקןהריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]]ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא.

חייו של ר' ==תולדות חיים==הרב חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתורסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון בהיותו בגיל צעיר עזב את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[שלוחיםמוסקבה]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהםשם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.

ר' חיים בהיותו בןתשע-ציון נפטר עשרה שנים, ב[[לנינגרדחג השבועות]] [[תרמ"ג]] , התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום שלישי, ז' ט"ו ב[[חשווןאלול]] בשנת [[תרצתרמ"טג]], [[נישואין|נשא]]את רעייתו מרת דבוניא, בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל בתושבי העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[לנינגרדליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה.

==מקאפוסט לחבתושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ד== ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].

בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' שמעון קרימר בגחיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר'זאטסק שנמצאת בין סמולנסק לחיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[מוסקבהשבת]], שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה.

בהיותו כל חייו של ר' חיים בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[תרמאדמו"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום טר הריי"ו ב[[אלולצ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[תרמ"גשיחה|שיחותיו]]בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניאבכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, בתם של רמבקש הוא רחמים מה' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }}

לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקיםכבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו.

העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. הסתלקותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].  שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו"ר מ[[קאפוסט]] נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: "אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]]; [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי; וכן את אופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. מאז דבק בליובאוויטש ולא עשה דבר גדול או קטן ללא ששאל פיהם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואחריו בנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]]. ==חינוך ילדיו על טהרת הקודש== כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו"ר [[הריי"צ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] כדוגמא ומופת:  "גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר [[תהילים]] ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר".  [[אדמו"ר הריי"צ]] לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה.  יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות.  בג'זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב רסקין, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה רסקין, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר ל[[מלמד]] ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]].  זמן מה לאחר מכן, הודיע לו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. [[קובץ:רסקין 2.png|1500px|ממוזער|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]]בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר ]] לפי רוחו. בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

כמידי שנה, גם לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]].  בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו.  לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]], נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "[[ניגון רוסטוב]]" וכן "[[ניגון הכנה]]". ==חסיד מקושר לאדמו"ר הריי"צ== מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות.  גם לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר.

בהיותו בעקבות ימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן שישים בערך-ציון דאג, ציוה עליו ומשום כך נכנסו שניהם ל[[אדמו"ר הריי"ציחידות]] ביחידות לשנן בעל פה . הרבי ייעץ להחזיר את כל המשניות שבסדר הבן לבית הוריו בג'קדשים', ולשנה הבאה הורה זאטסק וסידר לו שישנן גם את סדר 'טהרות'לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו.

באחד ממכתבי לקראת [[אדמו"ר הרייראש השנה]] [[תרע"צח]] אליו משנת , נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[תרפ"גחרקוב]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק שם שהה [[אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה] באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "ה נבגהניגון מסלוויאנסק"מ זיאו כפי הידוע "ע זכינו לשמוע בקידוש [[שמחת תורהניגון רוסטוב]] (בשנת [[תר"ס]] או [[תרסוכן "א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפיליןניגון הכנה]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו".

ביום ח' במיד עם [[ניסןהסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את [[תרפ"גרוסיה]], קיבל מכתב מ[[נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צכמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]] שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות.

כשנתיים לפני פטירתו חלה ר' חיים בהיותו בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבושישים בערך, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. באותה תקופה שלח לבנו ציוה עליו אדמו"רהריי"צ ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים' יעקב יוסף גלויה בה כתב מספר מילים שתוכנן הוא פסוק בספר ישעיהו (לח, יט): {{ציטוטון|קינדער קינדער (בניי בניי) חי חי הוא יודך, כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמיתך. אביכם חיים בן-ציון}}ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'.

ככל הידוע היה זה מכתבו האחרון, ובניו ראו כצוואה המסכמת את חייו. בדבריו אלו רמז על פירוש בשנת [[רשתרצ"יז]] על המקום שמסביר: "האב מודיע ומכוון דעת בנו אל אמיתך להאמין בך". ואכן, האב חלה ר' חיים בן-ציון הודיע לבניו וכיוון את דעתם לאמונה הטהורהוהוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית.

ב[[יום שלישי]], [[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר -ישראל בלנינגרד.

==משפחתו==רעייתו, מרת דבוניא רסקין - נפטרה ט"ז אדר ב' תרצ"ה.*בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות.*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה').*בנו, הרב יהודה לייב רסקין.

*בנו, הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו באלמא ב[[אלמא אטא]].

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה-וישצקי-רסקין-תולדות%20רחבצ%20רסקין_230827_192813.pdf תשורה וישצקי-רסקין תולדות ר' חיים בן ציון רסקין]'''*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474] *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{קישור שבור|י"ד שבט תשפ"ד}}

[[קטגוריה:קהילת חב"ד לנינגרדחסידי קאפוסט]][[קטגוריה: אישיםבפטרבורג]]