26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלכה הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא עבר לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר.
בחודש [[סיוון]] תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנו שבאיטליה, שם זכה לכבוד מלכים, והתיישב במקום במשך תקופה לבקשת תושבי העיר .במהלכה לימד תורה לתלמידים, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "אור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערת שולייםהערה|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנו החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנו, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה.
ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, שממנה תתכננוללכת ברגלם לירושלים. בפועלהגיעה הספינה לעכו בט"ו [[אלול]] תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהשתוללה באותה עת בירושלים וביפו. בראש [[חודש חשוון]] תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום.
בסוף שנת תק"ב עלה ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת לתורת ה[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט ליסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ראה האור החיים בכך אות משמים שאין מקומו בעיר.
את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]].{{הערת שולייםהערה|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}}
נפטר ב[[מוצאי שבת]] אור לט"ו ב[[תמוז]] שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.
למרות שהתגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שקשריו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היו הדוקים. מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח שם ב[[גשמיות]]. מסופר שלטענות שהועלו כנגדו {{הערה|1=[[הנודע ביהודה]].}} שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם : מה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי).
קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד.{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}
כאשר נסע רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם ה[[אור החיים]] וימסור לו דרישת שלום מהבעל שם טוב, שראה אותו בהיכל [[משיח]], ועל כסא המשיח, תוך עיון בספר אור החיים. כשבא רבי גרשון מקיטוב לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד (-כלומר - גדול מאוד.) כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?
ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לאור החיים, על ידי גיסו ר' [[גרשון מקיטוב]].
מנהג רבותינו נשיאינו להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}.
הבעל שם טוב אמר שכל דבריו של אור החיים הם ב[[רוח הקודש]] וב[[נבואה]] וכל פעם שומע תורה מ[[הקב"ה]] בעצמו וקדושתו אי אפשר לכתוב.