פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 94 בתים ,  15:04, 11 באוגוסט 2011
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה]]
הרב חיים נולד ביום [[כ"ג בתמוז]] שנת [[תש"י]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]] ובחיידר חב"ד בלוד. בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. ל[[ישיבה גדולה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובסיומו, על פי בקשת הרבי, נסע לשנה לחזק את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ורק לאחר מכן, לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בתקופת שהותו ב-[[770]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. לאחר מכן נשלח שוב עם קבוצת שלוחים לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
לפני חתונתו כתב הרב אשכנזי לרבי שהוא מעוניין לשהות בתקופה שבין ה"ווארט" לחתונה ב-770 אצל [[הרבי]]. הרבי אישר לו את ההגעה והוא נסע ל-770. אישורו של הרבי להגעתו של הרב אשכנזי, היא המקור להנהגה הרווחת אצל חתנים גם היום, לנסוע לתקופת הכנה לפני החתונה אצל הרבי.
לאחר נישואיו היה שימש כחמש עשרה שנה במסירות כ[[משגיח]] ראשי ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. היה מסור ונתון לעבודת החינוך, בתקופה זה העמיד במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים ל[[תורה]] ולהנהגה [[חסיד]]ית{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך בשלב מסוים פתחה הישיבה מחלקת 'מתיבתא' עבור תלמידים צעירים יותר ולאחר תשובת הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה]] לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש לוודא שאין ב[[רב|רבנות]].}}. בעקבות פתיחת מחלקת ישיבה קטנה בלוד בשם 'מתיבתאמתיתבא' משום השגת גבול, עבר לעבוד במסגרת זו, לאחר שהרבי הורה לו לבדוק שאין בזה משום השגת גבול. לאחר סגירת המתיבתא כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי חזר לעבודת ההשגחה וההשפעה, מפני . עקב בעיות בריאותיות עזב הוריד מעצמו את ההשגחה והתמסר להשפעה ובנוסף והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם נו"נ בישיבה . כעבור שנתיים לאחר מכן החל לעבוד בתור מחנך כיתה ה' ולאחר מכן כיתה ח' בביה"ס בבית הספר חב"ד בלוד . בתפקיד זה החזיק עד סוף לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ברעננה וכפר ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].
עד [[ג' בתמוז ]] [[תשנ"ד]] לא היה מתוועד ומדבר חוץ לכותלי הישיבה נמנע הרב אשכנזי מלהתוועד מחוץ לישיבה ורק לאחר שראה צורך בזה את הצורך החל להתוועד בכל מקום שהתבקש מתוך הקרבה וקשיים בריאותיים העמיד תלמידים בכל רחבי הארץ, וכן גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות הצורך החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות בטעם על יסודות של חינוך זקני החסידים שגדל על ברכיהם, והפיח רוח חיים בדרכי החסידים ובהתקשרות לרבי וחיות בנושאי משיח וגאולהשהכיר וששמע עליהם.
ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ז]], לאחר פטירת אביו - , הרב [[משה אשכנזי]] - רב קהילת חב"ד בתל אביב, הוכתר הרב אשכנזי כממלא מקומו וממשיך דרכו ברבנות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}. בעקבות הכתרתו, עברה המשפחה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]].
הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל שיעורי התורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]].