פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית חיה מושקא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]])]]
'''הרבנית חיה מושקא''' ([[תק"נ]] - [[ח' טבת]] [[תרכ"א]]), הייתה אשתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובתו של [[אדמו"ר האמצעי]].
== תולדות חיים ==
נולדה ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] לאביה [[אדמו"ר האמצעי]], ונסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]]. מנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
בכל יום הייתה מרבה באמירת תהליםביום [[ה' כסלו תקס"ג]], נישאה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].
ביום כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[ה' כסלו תקס"דז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]]שתביא לו מהכתבים של בעלה, נישאה לביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הצמח צדקהזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]]וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".
כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת הדבר נודע [[תקס"זחסיד|לחסידים]] ביקש ממנה ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה [[גירושין|לגרש]] את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של , כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלהיתחרט, ביניהם היה הלאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[מאמראדמו"ר האמצעי]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו"ושטח בפניו את העניין.
הדבר נודע ב[[חסיד|לחסידיםשבת]] פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] ואלו החלו לכבד אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את הצ"צאמיתות ההלכה. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתוזוגתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אבברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... הצביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליהז), לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרטולשמח אותה, לאחר מכן סיפרה על כך לאביהנאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". ב[[אדמו"ר האמצעימוצאי שבת]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את הענייןוהודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.
ב[[שבת]] פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכהבכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.
== פטירתה ==
הרבנית נסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
ב[[מוצאי שבת]] אמר הצ"צ הצמח צדק לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".
בהסתלקותה אמר בעלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] "עולמי חשך בעדי".
לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצ"צ הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה..." מאז הפסיק אדמו"ר הצ"צ הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]] באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.
הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - [[אדמו"ר הצמח צדק]], בת רבי - [[אדמו"ר האמצעי]], נכדת רבי - [[אדמו"ר הזקן]], אם רבי - [[אדמו"ר המהר"ש]], זקנת רבי [[אדמו"ר הרש"ב]], אם זקנתו של רבי - [[אדמו"ר הריי"צ]] וזקנת זקנתו של רבי - [[הרבי]].
===משפחתה===
היו לה שבעה בנים{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}, ושתי בנות:
 
'''בניה'''
*בנה - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
*בנה - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
*בנה - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
*בנה - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
*בנה - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].
*בנה - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
*בנה - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].
 
'''בנותיו'''
*בתה - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
*בתה - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חיה מושקא}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|3]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]