4,648
עריכות
שינויים
←תיאור התקופה
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]
'''חורבן ליובאוויטש''' הוא כינוי לתקופת עשרת השנים לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר"ש]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש"ב]] ([[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]]), בהם סרבו שני בני הרבי המהר"ש הרבי הרש"ב ואחיו הבכור [[הרז"א]] לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא רשמי{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=428&hilite= חלק ג' עמ' שפח].}}. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב"דוחוסנה, בצל החסר בנשיא רשמי.
==תיאור התקופה==
ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] בלילה, [[הסתלקות|הסתלק הרבי ]] [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר מחלה קשה, בגיל 48.
באופן טבעי, פנו החסידים לבנו הגדול, הרב [[הרז"א|שניאור זלמן אהרן]] - הרז"א, שימלא את מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]], אך הוא סירב לקבל על עצמו את הנשיאות.
ביום השני של [[חג הסוכות]], פתח [[הרבי אדמו"ר הרש"ב]] ואמר [[מאמר חסידות]] ברבים ב[[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך". אף אחיו הגדול, הרז"א, החל לומר חסידות ברבים, הנהגה שהייתה שמורה ל[[רבותינו נשיאנו|נשיאי ליובאוויטש]] לדורותיהם. מאז החלו האחים להשמיע מאמרים לפני קהל החסידים גם בשבתות הבאות.
האחים הסכימו לומר מאמרי חסידות בפני החסידים, אך מלבד זאת, סרבו לעסוק בכל הקשור לענייני הנשיאות, למשל קבלת [[פ"נ|פ"נים]], או מתן מענה לשאלות החסידים בענייני [[גשמיות]] או [[רוחניות]].
במשך הזמן, חסידים בודדים, זכו לקבל מענות מהרז"א ומאדמו"ר הרש"ב בנושאים חשובים ודחופים.
לאחר סיום ה'שלושים' ל[[הסתלקות ]] [[אדמו"ר מהרהמהר"ש]] החליטו זקני החסידים לערוך אסיפה. קודם לכן הלכו החסידים ל[[השטתחותהשתטחות|השטתחהשתטח]] על [[ציון|ציונו]] של אדמו"ר מוהרהמהר"ש ולאחר מכן הגיעו הנאספים לביתה של [[הרבנית רבקה]]. למרות הפצרותיהם ובקשותיהם של החסידים, הרז"א ואדמו"ר הררשהרש"ב לא הסכימו לקבל את הנשיאות, אלא רק להמשיך בלהגיד בלומר [[מאמר חסידות]].
בסיום ה'שנה' פנה הרז"א לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה. לשם כך פתח בית חרושת בליובאוויטש, והפסיק מאמירת מאמרי החסידות. העיניים הופנו אל הבן השני, הרש"ב, אך הוא העדיף להסתגר בחדרו, בהתבודדות פנימית, ולעסוק ב[[לימוד התורה]] וב[[תפילה]].
על אותה תקופה, בה נראה היה שחסידות חב"ד נותרה ללא מנהיג מסופר: באחד הימים הגיע לליובאוויטש החסיד רבי גרשון-דובער מנעוול, וקרא בכאב באוזני הרש"ב: "[[אדמו"ר הזקן]] הדליק את נר חסידות ואתם רוצים לכבותה!" הרש"ב בשמעו זאת, פרץ בבכי...
באותה תקופה היה מושר ה[[ניגון ידידי רועי מקימי]], וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם של הרז"א והאדמו"ר הרש"ב זולגות דמעות{{הערה|מפי יעקב אייזיק בלנטר}}{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר (בסעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]) שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] לחסידי חב"ד" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב}}.
הרבי חוקר האם נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב התחילה כבר בשנת תרמ"ג או רק בשנת תרנ"ד כשקיבל את הנשיאות באופן רשמי, לאחר [[פלפול]] בכללות הנושא ובשיטת [[הרמב"ם]] בדיני משיחת [[מלך]] מסיק הרבי שאדמו"ר הרש"ב קיבל את נשיאותו כבר בשנת תרמ"ג{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1z3sA5i0LTuE_OMjsf0xNib6jaivGxjVX/view שיחת שבת פרשת וירא תשמ"ג התוועדויות ח"א ס' כא ע' 469]}}.
==קבלת הנשיאות==
לקראת ראש השנה [[תרנ"ג]] הגיע לליובאוויטש קהל רב. זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי הרש"ב אמר [[חסידות]] ברבים בבית המדרש הגדול, מה שעד אז נעשה בדרך כלל בחדרו.
מתחילת שנת [[תרנ"ד]] החל אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] סדר חדש של הנהגה. הצעד המכריע של קבלת הנשיאות, אירע בליל ראש השנה [[תרנ"ד]], כאשר ב[[תפילת ערבית]] הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבוע את מקום תפילתו ב[[בית הכנסת]], באותו מקום בו התפלל אביו. ==לקריאה נוספת==*'''כתר יתנו לך''', פרשת 'חורבן ליובאוויטש' ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 11851 עמוד 70{{בית|מנחם זיגלבוים|חורבן ליובאוויטש ותקומתה|595|22 - 28|ד' ניסן תשס"ז}}
==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27504 חורבן ליובאוויטש ותקומתה / היסטוריה חב"דית], תיאור התקופה מאת [[מנחם זיגלבוים]] ''' באתר {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]