8,120
עריכות
שינויים
←לקריאה נוספת
==היסטוריה==
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לארצות ל[[ארצות הברית ]] בפעם השניה מתוך מטרה לקבוע את מגוריו שם, רכשו עסקני חב"ד את בנין המגורים 770 בשדרת [[איסטערן פארקווי]], מתוך מטרה שישמש עבורו הן כבית מגורים פרטי (בקומות העליונות), והן כמרכז הפעילות החב"דית.
עם השנים, ועם התרחבותה המסועפת של חסידות חב"ד, נעשה הבנין צר מלהכיל, ולצורך כך נעשו במשך השנים מספר שיפוצים והרחבות, ואף נרכשו הבנינים הסמוכים מימין (בנין מספר [[766 איסטרן פארקווי|766]] המשמש כיום עבור [[ספריית ליובאוויטש]]) ומשמאל (בנין מספר [[788 איסטרן פארקווי|788]] המשמש עבור משרדי הפעילות המרכזיים של חסידות חב"ד) כאשר קומת המרתף של הבנינים הוכשרה לשמש כבית מדרש עבור אלפי החסידים, שם גם התקיימו ההתוועדויות של הרבי בימי שבת ומועד.
בסופו של דבר התגבשה תכנית הרחבה שכללה בניית קומת מרתף נוספת מתחת לקומה הקיימת שם יוקמו חדרי נוחיות, חדרי שירות ותאים פרטיים, הרחבת בית המדרש בקומת המרתף על חשבון חדרי הנוחיות שבקומה, וכן תוספת בנייה לקומת המרתף עד שפת הרחוב, הן לכיוון רחוב [[איסטרן פארקווי]] והן לכיוון רחוב [[קינגסטון]] כשבסך הכל יוגדל שטח בית המדרש בחמישים אחוז. בנוסף, הכפלת שטח העזרת נשים פי שלוש ממש שהיה עד ההרחבה.
עבודות ההרחבה עצמם החלו בי"א [[ניסן ]] [[תשנתנש"א]] כשהתורם העיקרי היה הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], יו"ר 'קרן הבנין'.
==חומת אנ"ש==
אלפי משפחות הצטרפו לפרוייקט, ואכן הוקם קיר עם לוחיות מתכת עליהם נחרתו שמות התורמים.
עבודות ההרחבה נגדעו בעיצומם בחודש ב[[ג' תמוז ]] [[תשנ"ד בעקבות המאורע המסעיר שפקד את חסידי חב"ד]], ובשל כך 'חומת אנ"ש' לא קיבלה את מקומה הראוי לה כפי התכנית המקורית, ועם השיפוצים השונים שנערכו במקום במשך השנים הוסר הקיר בלובי המרתף עם שמות התורמים, ובמקומו הותקנו ארונות מעילים ומטבחון לשתייה חמה. הלוחות נשמרו במחסן שבמרתף 770, עד שהושלכו בשנת [[תשע"א]] בעקבות שיפוץ.
==לקריאה נוספת==
*'''[[בית חיינו 770]]''', מכון היכל מנחם ירושלים