שינויים

ימי '''חול המועד''' הינם הם ימים בתוך המועדים, שקדושתם קלה מקדושת [[יום טוב]]. ימי חול המועד הם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.

איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים<REF> {{הערה|1= ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חוה"מ סחול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.</REF> }} שהוא מדאורייתא.

גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"<REF>{{הערה|1=[[חגיגה]] יח, א ובפ[[רש"י]].</REF>}}, ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה – - נעשית אסורה מדאורייתא.<REF> {{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/27/301&search=%D7%97%D7%95%D7%9Cחול+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 המועד תורת מנחם תשט"ז]</REF>}}.== שמחה וכבוד == מצות שמחת [[יום טוב]] נוהגת גם בחול המועד{{הערה|משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.}}. וחובה לכבד חולו של מועד במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים{{הערה|מג"א תקל, א.}}. ונהגו ללבוש בגדי שבת בחול המועד{{הערה|מג"א שם.}}. וכן המנהג שתהא מפה פרושה על השלחן כל ימי חול המועד כמו ב[[יום טוב]]{{הערה|ערוך השולחן שם, ד.}}.

[[אדמו״ר אדמו"ר הזקן]] פוסק בשלחנו{{הערה|שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.}}, דמי שמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורהומתפרנס ממעשה ידיו, חייבלקבוע לו עתים עיתים ל[[תלמוד תורה]] ב[[יום]] וב[[לילה]], כפי כוחו ויכלתו וכו'. וכל ואם פרנסתו נעשית על ידי אחרים, חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש. וכשם שבימות החול, אלה המתפרנסים ממעשה ידיהם אין להם חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה, כך גם ביום טוב ושבת, שמכיוון שיש מצווה להתענג ולאכול בהם, הרי פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה בזמן זה במתפרנס ממעשה. ידיו ממשאמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו (פרנסה או עונג [[שבת]] ו[[יום טוב]]), אבל אם מלאכתו נעשית ע״י אחרים וכו׳ הרי במילא נשאר הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילהממש"{{הערה|מלבד הזמנים המיועדים ל[[תפילה]] ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15608&hilite=6ef1e4ba-420b-4c04-9ecd-2cef3b4df0aa&st=חול+המועד&pgnum=233 שיחת שבת פרשת צו תשל"א]}}. ==שבת חול המועד==שבת [[חול המועד]] היא השבת שחלה בתוך ימי חול המועד ואסור ליטול בה [[ארבעת המינים]]. בשבת חול המועד אסור ליטול לולב ושאר ארבעת המינים, ואין לטלטם גם משום חשש מוקצה. ממש — וזה שייך לכאו״אבתפילות השבת מוסיפים [[יעלה ויבוא]]. בקריאת התורה בתפילת [[שחרית]] קוראים פרשיות מיוחדות והפטרות מיוחדות, ובמנחה את תחילת הפרשה של השבת הבאה (או, אם בשבת הבאה עדיין יש חג, שהרי 'כל איש מישראל חייב בת״ת בין עני בין עשיר' כו'של שבת שאחריה).

והנה כשם שבימות החול, הרי חיוב זה תפילת מוסף היא בנוסח של לעסוק בתורה יומם ולילה ממש אינומוטל על אלה שהם מתפרנסים ממעשה ידיהם כנ״ל — על דרך זה הוא ביחס ליו״ט:דמכיון שהוא 'חציו לכם', הרי בחלקו זה שניתן לכם פטרה התורה מחיוב מצותתלמוד תורה; וכן גם ב[[יום השבת]]טוב, הלא מצינו שמאחרים לבוא לביהכנ״ס משוםהמצוה שיש אך מזכירים בו לענגו, דהיינו שבזמן ההוא הותר החיוב תמידי של לימודהתורהשבת.

אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו, הן מפאת המצוות==עשרת ימי תשובה==המיותרות בשם האריז"למובא, שגם הימים של [[שבתעשרת ימי תשובה]] ושבין [[יום טובראש השנה]], והן מצד ההתעסקות לפרנסתן של ימות החול, שהריאסורים אז במלאכה׳ — הרי במילא נשאר אז על כל אחד ואחד הציווי המלא של ״חייבלעסוק בתורה יומם ולילה ממש״, כמובן, מלבד הזמנים המיועדים ל[[תפלהיום הכיפורים]]: ולקיוםמצות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול הם דוגמת חול המועד, וכיוצא בזה<REF>{{הערה|1=[httphttps://wwwdrive.hebrewbooksgoogle.orgcom/file/pdfpagerd/1-JIMrZoO79xn8UdT5jTUup7SUl8BU2iN/view שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר].aspx?req=15608&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=234 הרבי]</REF>}}.

[[קטגוריה:חגים וזמניםשלוש רגלים]]