שינויים

'''חודש אדר''' הוא החודש השישי לבריאהבשנה העברית, מ[[תשרי]], והחודש השנים-עשר למנין בני ישראלמ[[ניסן]]. בחודש זה חלים [[ז' באדר]] - יום לידת משה רבינו, ו[[חג הפורים]], ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה".

שם החודש ב[[שנה מעוברת]] ישנם שני חודשי אדר - "אדר", רומז לענינים רוחניים נעלים, הקשורים לחודש זהראשון ואדר שני. אף על פי ששמות החדשים עלו עם בני ישראל מבבלפורים נחגג באדר השני{{הערה|במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, והיינו, שכל שמות החדשים הנקוטים בידינו כיום, אינם בלשון הקודש, אלא בלשון כשדים, והם בדרך כלל שמות פרסיים. ולכאורה, הכיצד זה מיחסים כונות רוחניות לשמות אלו? אך הענין הוא, כי באמת שמות החדשים - שמות של קדושה הם, אשר שרשם בתורה, ורמוזים בהם ענינים רוחניים נעליםכדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה". ויש בהם ניצוצות נעלים דקדושה, בין אם הם בלשון כשדים ובין אם הם ב[[לשון הקודש]]}}, אלא שנפלו בגלות לתוך הובאדר הראשון מציינים [[קליפותפורים קטן]], עד שבאו בני ישראל לגאלם מהגלות ולגלות את משמעותם הרוחנית.

ולזה כיונו חז==מעלת החודש==[[קובץ:אדר נצחון דהיהודים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על מעלתו של חודש אדר: '''אזכיר עוד הפעם על [[אוהל אדמו"ל באמרםר הריי"צ|הציון]] והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר''']]===מרבים בשמחה===[[קובץ:ריקודים-ב770-באדר.jpeg|ממוזער|250x|ריקודים ב[[770]] בחודש אדר (נראה הרב [[קותי ראפ]])]]בגמרא מופיעה אימרתו של [[רב שמואל בר שילת]] בשם [[רב (אמורא)|רב]]: {{ציטוטון|שמות החדשים עלו בידם מבבלכשם שמשנכנס [[אב (חודש)|אב]] ממעטין ב[[שמחה]], כך משנכנס אדר מרבין בשמחה}}{{הערה|תענית כט, והיינוא.}}. אימרה זו נפסקה להלכה ב[[רי"ף]] וב[[רא"ש]], שהמשמעות הרוחנית של החודש - הרמוזה בשם של החודש - נתחדש ועלה מבבלב[[מגן אברהם]]{{הערה|אורח חיים תקפו, ס"ק ה.}} ועוד{{הערה|אבל ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&pgnum=126 שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס], שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה [[חיים אליעזר שפירא|הרב ממונקאטש]] את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.}}.

== מהותו וסגולותיו ==אדר - הוא מלשון "אדיר", שנאמר: "אדיר במרום ה'"ב[[שנה מעוברת]], וזהו סוד ריבוי דנו הפוסקים האם חלה השמחה בחודש זה, ואחז"ל "משנכנס מתחילת חודש אדר מרבים בשמחה"א' או רק מאדר ב'. יש בזה שני ענינים: א) מרבים בשמחה - לשון ציווי, שצריך אדם להרבות בשמחה. שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב) מרבים בשמחה - לשון הבטחה, שה' מבטיח שתרבה השמחה בישראל. כי בחודש אדר נמחה עמלקבלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על ידי נפילתו הגמרא שנימק את השמחה בניסים של המן האגגי, אשר ביקש להשמיד וגו"פורים '''ופסח''' ח"ו - את כל היהודיםמכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהםסימן פח.}}. עוד רמז בשם אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"אדרם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש" - א' דרי משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, שממשיכים ההיא מפני שחל בו יום לידת [[אל"ףמשה רבינו]] , ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - בחינת עצמותו יתברך, שיהיה דר בדירה בתחתונים ממש. ובחודש כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר נעשה הגילוי סעיף ד"אדיר במרום", ועל ידי זה אנו מתקרבים לביטול בעצם של כל הבריאה אל ה', למחיית עמלק בתכליתואילך.}}.

נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים [[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - על שם הפור הוא הגורל לפני המןלעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעתכ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעתבשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ תרומה, ולכן נתבטלה על ידי גילוי עצמותו יתו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' שלמעלה מעלה מטעם ודעת337). ובזה מתרבה השמחה}}, כי והתבטא {{ציטוטון|ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"אין שמחה כהתרת הספיקותמרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה חמכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה"והוא מפני ימי הפורים, הרי, כי ספק בגימטריא עמלקכשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, ויש מקום לומר שגם הענין ד"התרת הספיקותמשנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימשיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון}}{{הערה|משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).}}.

על פי הנאמר בתוהבשנת [[תשנ"ק: ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"והחודש אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טובשנה מעוברת". מכיון שהכתוב תולה זאת בחודש והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (ולא ביום מסוים בחודששהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), נמצא לפי זהעל ידי 60 יום של שמחה, הרי מתבטלים כל ימי החודש, הם ימי סגולה להפיכת המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים והענינים השליליים - לטוב ולשמחה. והיינוהלא רצויים, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה להפכם לשמחה וליום טוב וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- נראים לעיני בשר. וזהו טעם ההלכה, ד60"בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו' לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ" (ולגירסת הרא"ש - דתקיף מזליה)ב]].}}.

==חודש אדר כהכנה לחודש ניסן=בריא מזליה===באותה הסוגיא אומר [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה {{קטן|[לכן בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב שרע מזלו, וישתדל לעשות זאת באדר שבריא מזלו]}}}}{{הערה|תענית כט, ב.}}.

אמרו רזעל כך שמזלו של חודש אדר הוא בריא, קשה לכאורה מקביעתם של חז"ל: בש"אין [[ניסןמזל]] נגאלו ובניסן עתידים להגאללישראל"{{הערה|שבת קנו, וכך נפסקה ההלכה. נמצא שבחודש אדר צריך לעשות את עבודת ההכנה לקראת הגאולה. בראש ובראשונה יש להסיר את סיבת הגלות שהיא היפך ה[[גאולה]]א. שנית, צריך להתכונן למצב הטוב שיהיה בזמן הגאולה}}. סיבת ה[[גלות]] היא כמו שכתוב בתפילה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ובחטא העיקרי על פי מארז"לכמה מהמפרשים ביארו זאת: "מקדש מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם", לכן ההכנה לגאולה צריכה להיות התאחדות של כל ישראל.

וכך אמרזה[[ריטב"ל: א]]{{הערה|שם=שם|תענית שם.}} ביאר שבחודשים אלו נגזר משמים שיהיה מזל לישראל. עוד ביאר, שכוונת הגמרא אינה למזל ממש, אלא לגזירות שמים הנקראות בלשון בני אדם "מזל"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ה[[מהרש"א]]{{הערה|שם=שם}} הסביר שאף שאין מזל, שבזה בא לידי ביטוי ענין האחדות בישראל, וההכנה לגאולה:אך "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה".

בר"ח אדר היו כל בני ישראל משתווים בתרומתם - מחצית השקל לצרכי הקרבנות - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - ומתכללים - בהשתתפות כולם יחד - בקומה שלימה, להקריב קרבן לה', שנעשים כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, וזהו תיקון סיבת הגלות, המביא לגאולה. ועוד זאת, מכריזין על הכלאים, על החובה לעקור ולשרש את הכלאים שצמחו בשדה. וענינו ברוחניות, שה[[קליפה]] והה[[סטחת"אם סופר]] שהיא {{הערה|שו"צד אחר" והיפך בתכלית מצד הקדושהת אורח חיים שם.}} הסביר שזו מחלוקת בין הסוגיות, ואין לך "כלאים" - מין בשאינו מינו - כתערובות טוב ורע, וזה המצב השורר לדאבוננו עתה בזמן הגלות. אבל בזמן הגאולה כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ"ולפי סוגיא זו אכן יש מזל לישראל; וכיון שההלכה היא שאין מזל, תהיה הבריאה בקדושה - בלי תערובת של רע ח"ו. לכן בר"ח לא נפסק כסוגיא זו שיש להעדיף משפט עם נכרי בחודש אדר משמיעין על הכלאים, כי זו עבודתנו בהכנה לגאולה (ניסן) - לעקור ולשרש את הרע המעורב בעולם.

יצוין גם, שביום [[ט' באדרהרבי]] שני [[תמסביר שההבדל בין חודש אדר לשאר השנה הוא, שבכל השנה יש לישראל מזל, וביכלתם להשפיע עליו בכח עליון - כדברי רש"י{{הערה|שבת שם.}} ש]]"על ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". אך בחודש אדר, הגיע כהמזל מצד עצמו הופך להיות "ק [[אדמובריא"ר הריילטובת ישראל, ללא צורך בהתערבות עליונה מיוחדת, עד כדי כך שבריאות המזל ניכרת אפילו לאומות העולם{{הערה|דבר מלכות ש"צ]] לארהפ תרומה תשנ"ב, והניח את היסודות לעבודת הפצת היהדות ומעינות החסידות בחלק התחתון של כדור הארץ, ובזה פתח את השלב האחרון בהכנה לגאולה השלימה על ידי [[הרבי]]סעיף ז.}}.

==עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על ה[[גורל]] שערך [[פורטלהמן]], בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך {{ציטוטון|אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן}} - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}:ימי חבלכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי [[עצם הנשמה]] בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין"ד, עצם הנשמה שאינו מושג בשכל{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.}}. ==ימי חב"ד]]==

*[[ט' באדר]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע ל[[ארצות הברית]] יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון]] ואמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון]].

*[[ט"ו באדר]] [[תרצ"ב]] - [[הרבי]] [[התוועדותעם הרבי|התוועד]] בברלין עם ה[[יהודי]]ם ברחוב ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית".

*[[כ"ד באדר א']] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את העיר [[ריגה]], בטיסה לעיר שטוקהלם שבשבדיהשבשוודיה, משם הפליג שלשה ימים לאחר מכן ל[[ארצות הברית]].*[[כ"ה באדר]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את העיר שטוקלהם (שבדיהשוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג ל[[ארצות הברית]].

*[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]] - התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].

===[[הסתלקותפטירה|נסתלקונפטרו]]===*[[ו' באדר]] [[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]], נפטר. *[[י"א באדר]] [[תקפ"ג]] - הרב [[מרדכי פוזנר (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי פוזנר]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], נפטר.* [[ט"ו באדר]] [[תשס"ז]] - הרב [[שלום חסקינד]], ממשמשי [[הרבי הריי"צ]], נפטר.

==קישורים חיצוניםחיצוניים==*'''[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=241 חודש אדר הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] ''' {{חב"ד בישראל}}*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2860805#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content 8 דברים ש(אולי) לא ידעתם על חודש אדר]''' {{בית חבד}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog- post_0.html 'מרבים בשמחה': איך אפשר לשמוח כשעדיין יש המן'ים רבים?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{חבלחלוחית}}

[[קטגוריה:ימי חב"ד- חודש אדר|*]]