שינויים

[[קובץ:ציק זמרוני - פניםציק2.JPGjpg|300pxשמאל|thumbממוזער|left250px|הרב זמרוני ציק נואם בבכנס 'משיח בכיכר']]הרב '''זמרוני זליג ציק''' ([[התוועדותכ"ט חשון]] מרכזית לכבוד [[יתש"א בניסןט]] ה'– [[תשעט"גז סיון]]]]הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיעה'תשע"ח]], ) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימהמשפיע]] ומחברי , וממייסדי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בשתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש ישיבה|ראש ישיבת[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] , חבר הנהלת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת יםבאר שבע]]וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==קורות חייותולדות חיים==הרב זמרוני נולד בשנת ה'ב[[תשכ"חט חשון]] במשפחה המשתייכת לזרם [[המזרחיתש"ט]]לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת [[קייטנה]] [[דת]]יתדתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה בישיבה התיכונית]] שבמושב [["נחלים]]" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את ר' הרב [[אהרון טננבוים ]] איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לר' אהרון לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שולייםהערה|ע"פ על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות|שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו ר' הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}.

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד ]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שולייםהערה|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל ר' הרב [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]].}}.

בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב [[בא-גד]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[נחלים]]" הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך [[תורת החסידות]], והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים(חלקם אף נהפכו לחסידי חב"ד). הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לעזוב לסיים את הישיבהתפקידו.

באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, ר' הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלה הציעה שישקיע בלימודיםההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי שני נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי שני הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

====חלק ממענות [[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי====לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]חלק מהשאלות אותם שאל את הרביועליהם זכה לתשובה:*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שולייםהערה|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטהה[[אוניברסיטה]]. הרב זוין ענה לו {{ציטוטון|"כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}.

*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם.}}.*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] שאסור על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] שמותר - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.

לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שולייםהערה|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

===בית מבתי חב"ד הראשון בעולםהראשונים===בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו הרבה{{הערה|קודם לכן היה מרכזי צא"ח בכמה מקומות בארץ, ובית חב"ד לאזור הצפון בעפולה. ועוד.}} "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] " בארץ והרעיון היה די חדש. בשל כך התקשר לרב [[{{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב]]}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שולייםהערה|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור. יש אומרים, שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

[[קובץ:הכינוס הארצי הזוכה בגורל.jpg|ממוזער|[[הזוכה בגורל]] של חודש תשרי [[תשל"ה]] הרב [[זמרוני זליג ציק]] נואם ב[[הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש|כנס הארצי של חסידי חב"ד]] של אותה שנה]]בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחותל[[סליחות]]..}}. באותו ביקור במהלך [[חלוקת המשקה]] בהתוועדות [[שבת בראשית]] קיבל מהרבי בקבוק עבור הפעילות בבת ים{{הערה|יומן יצחק מאיר סוסובר}}.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] המיועדת שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]]. בסוף שנות הלמ"דים קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז שימש כמשפיע [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים. בשיחת טלפון ב[[אב]] [[תש"מ]] אמר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' [[אפרים וולף]] שנתקבל מכתב מהרב זמרוני והורה לו שצריך שיהיה שימת לב לעניניו, ולעורר את השייכים לזה כ[[צא"ח]], [[ארגון הגג]] וכיוצא בזה ולצד זאת לחזק את הארגונים הללו שיעשו גם לבד{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 371}}. בחודש [[כסלו]] [[תשמ"א]] אמר לו הרבי ב[[יחידות]] בקשר לפעילותו בבת ים: {{ציטוטון|עפ"י הדו"חות האחרונים שהגיעו אלי - הרי הצלחת הפעילות היא למעלה מן המשוער. ברם מכיון שלטוב אין גבול - הרי שיהא זה ביתר עוז וביתר שאת. (והוסיף:) שלא יחסר בכח אדם ולא בתקציב}}{{הערה|[[מקדש מלך]] חלק ד' ע' תלב}}. בכ"ג חשוון תשמ"ג קיבל מכתב מהרבי שבסופו בירכו והוסיף בכתב ידו הקדוש: {{ציטוטון|ולהצלחה רבה בעבודת הקודש ועד שכמופת יהיה לרבים}}. לאחר ג' תמוז המשיך להכין את עירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]] ויהודים רבים בעירו מצפים להתגלותו של הרבי מלך המשיח שליט"א. ===פעילות ארצית===נמנה כחבר בארגון [[חגיגות סיום הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי. בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של [[ב' ניסן תשמ"ח|ב' ניסן]] בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית. בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] קיבל את אישורו של הרבי לפרסם על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|[https://collive.com/wp-content/uploads/2019/07/ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה עא}}. בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן תנש"א הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שפעולתה העיקרית בתחילה הייתה [[הוצאה לאור]] של עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העיתון הראשון יצא בחודש [[סיוון]] ה'תנש"א ומטרתו הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. העיתון זכה לברכות ועידודים מהרבי ובאחת הפעמים אף לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}{{ערך מורחב|עיתון הגאולה}} בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל. בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם להתגלות הרבי כמלך המשיח ושזהו המסר אותו יש להעביר כעת. ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ד]] אירגן, במסגרת עבודתו ב[[צא"ח]], כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש. ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", ובו' תמוז הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שנשא את הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים". בהמשך לעיתון החל הרב זמרוני להוציא את הגלון השבועי של ימות המשיח - שיחת הגאולה.{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}} [[קובץ:צילום מסך 2023-08-28 023059.png|ממוזער|הרב זמרוני מזמין את הרבי לעצרת בכיכר מלכי ישראל]]בשנת [[תשנ"ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל]] הארצי, במסגרתו ארגן [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|שלושה כנסי הקהל ארציים]].{{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה}}{{ערך מורחב|משיח בכיכר}}ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.

בחודש ב[[סיווןח"י אלול]] ה'[[תנשתשנ"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]ט]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האוארגן כינוס ענק תחת הכותרת "ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הרייהמלך בשדה"צ|אוהל]]בפארק הירקון בתל אביב.

בנוסף לפתיחת ה"בשנת [[בית חבתשס"דב]]הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב" הראשון בעולם על ידי הרב ציק, זכה וגם היה הראשון שהפעיל מאפיית [[מצות]] לילדים{{מקור}} והוביל את [[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}{{הערת שוליים|טנק המבצעים הראשון היה רכב רגיל , עליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודשדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מב[[הרביג' תמוז]] את [[קונטרס אהבת ישראלתשס"ד]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כמשפיע ארגן לראשונה את [[אנ"שעצרת גאולה ומשיח]] באמפי בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מדי שנה.{{ערך מורחב|עצרת גאולה ומשיח}}

{{ערך מורחב|ערך=האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}{{פסקה חסרה}}הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה שפועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. מרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]{{ערך מורחב|ערך=שיחת הגאולה}}לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל להוציא את עלון שיחת הגאולה, כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד. ===שלימות התורה העם והארץ===הרב ציק היה מגדולי הלוחמים כנגד הפגיעה בשלימות התורה העם והארץ, והיה כותב על כך בקביעות בפרסומיו וכן בכל כינוס שערך היה דואג למחאה בעניין, בשנת [[תשס"ה]] לחם בתוקף כנגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון [[תוכנית ההתנתקות]] ואף נאם בעצרת המחאה "מי לה' אלי" שנערכה בבניני האומה ב[[י"ד אדר]]. לאחר הגירוש, עלה עם מושפעיו מספר פעמים לחורבות היישוב 'חומש' והתוועד שם וחיזק את תלמידי הישיבה שהוקמה במקום. ===ארבעה זוגות תפילין===[[קובץ:תפימוהמ.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שער הספר "[[תפילין של ימות המשיח]]"]]{{ערך מורחב|ארבעה זוגות תפילין}}ב[[התוועדות]] שבת פרשת ואתחנן [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{פסקה חסרההערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}. הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם גם לאור כך שמלאו לו ארבעים שנה. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל אמר לו: "תשאל אותי מה שיש לי אני יכול לומר לך, תשאל אותי מה שאין לי איני יכול לומר לך, אני איני מניח 4 זוגות" ולאחר כמה שניות של מחשבה אמר "אבל אתה כן תניח", [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/1HF-UqTDaQVzf2oavNm7GnqJnFIhkRoNv כינוס י"א ניסן תשע"ד], דקה 19:00.}}החל להניח ד' זוגות.

חבר ב[[איגוד המשפיעיםחודש אלול]] בתשע"ד, הוציא לאור את ספרו [[ארץ הקודשתפילין של ימות המשיח]]העוסק במצוות התפילין, עניין ארבעת הזוגות והנחתם.

במשך השנים עמד לימין ר' ==אחרית ימיו==ב[[ישראל לייבובכ"ז ניסן]] שעמד בראשות [[צאתשע"ח]]עבר אירוע מוחי קשה, ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.

==ארבעה זוגות תפילין==הרב זמרוני מניח כעבור מספר שבועות נפטר ב[[תפילין|ארבעה זוגות תפיליןט"ז סיוון]]{{הערת שוליים|באישור ר' תשע"ח, בגיל 69, ונקבר ב[[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל פוטרפס[[כפר חב"ד]].}}, על פי שיחת קודש של הרבי{{מקור}}.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן על ידי [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/377101/ בלעדי למשתתפי משיח בכיכר: ספרו החדש של הרב זמרוני מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחהציק] {{אינפו}}.}}, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תםנכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==לקריאה נוספתמשפחתו==יצחק ברנדלר*בנו בכורו, '''הרב [[שבועון כפר חבחיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"דר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]]במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.*בנו, ר'מאיר ציק - ירושלים.*בנו, ר'לוי יצחק - כפר חב"ד.*בנו, ר'שניאור זלמן ציק - כפר חב"ד*חתנו, גיליון 611ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "[[ה' ניסןברית יוסף יצחק]] [[תשנ"ד]].*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - בת ים.*חתנו, ר' שלום דובער פייגין - בת ים.

* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%20%D7%A6%D7%99%D7%A7 '''תג: הרב זמרוני זליג ציק'''] באתר הגאולה.*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1P3j-UEdcx8VpqPNn7roAYmaLl90pIZ5M הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים כפשוטו ממש!] נאומו של הרב זמרוני ב[[עצרת גאולה ומשיח]] תשס"ד.* יצחק ברנדלר, "'''[https://chabad.info/magazine/678285 שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן ]] תשנ"ד עמודים: {{אינפו}}*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://wwwbeismoshiachmagazine.chabadinfo.comorg/katavot/forums2018/theforum_he6/files6/1_001_904772377148644.jpg 1html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח*מנחם זיגלבוים, '''[http://wwwbeismoshiachmagazine.chabadinfo.comorg/katavot/forums2018/theforum_he6/files6/2_002689878154408.jpg 2html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח* [http://wwwold2.chabadinfoih.comchabad.info/forums/theforum_he/files/4_177index.jpg 4php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}*[httphttps://wwwdrive.chabadinfogoogle.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני], {{PDF}}*[httphttps://wwwdrive.chabadinfogoogle.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל], של הרב זימרוני ציק*[httphttps://wwwdrive.chabadinfogoogle.com/forumsfile/theforum_hed/files1Sp7PJnn_XjyQpeomS66Rb-ogX0S9Yl6W/7_882.jpg 7view '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' [[גליון החייל|החייל]], גליון 5 עמ' 3 {{PDF}}*[httphttps://wwwchabad.chabadinfo.cominfo/forumsnews/theforum_he372595/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - בתום השבעה: בני משפחתו של הרב זמרוני עלו לקברו{{אינפו}}]*[httphttps://chabadhageula.infocom/vid/kinusim/index22008.php?url=article_he&id=52532 פרשת הצומותhtm ז"ך אדר ו'עשו כל שביכולתכם'] - {{אינפו}}באתר הגאולה.* [httphttps://chabadhageula.infocom/study/chassidus_lessons/index23150.phphtm איך יתכן שאנחנו מסכימים עם המציאות הזאת?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו ! נאומו של נשיא הדור], הרב זמרוני ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי', בכנס ההקהל ההיסטורי "משיח בכיכר"] באתר הגאולה.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק זמרוני]][[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|ציק זמרוני]][[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד|ציק זמרוני]][[קטגוריה:אישים בבת ים]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]][[קטגוריה:חברי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]][[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]