זלמן נחמיה גולדברג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב גולדברג
הרב גולדברג כותב אות בסיום כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל

הרב זלמן נחמיה גולדברג המכונה גם הגרז"ן, (י' שבט תרצ"אל' מנחם אב תש"פ) שימש כעורך האנציקלופדיה תלמודית, דיין בבית הדין הגדול, אב"ד לדיני ממונות וראש כולל וישיבת דרכי משה.

תולדות חיים

נולד ברוסיה בי' שבט תרצ"א לאביו הרב אברהם גולדברג - שהיה בקשרים טובים עם אדמו"ר הריי"צ[1], ולאמו מרת פריידל. שניים מדודיו של הרב גולדברג למדו בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

בשנת תרצ"ה עלה יחד עם הוריו לארץ הקודש.

בשנת תשי"ד נשא את רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך. הם התגוררו בשיכון חב"ד ירושלים.

הרב גולדברג היה גאון עצום. שימש כדיין בבית הדין הגדול, ראש כולל וישיבת "דרכי משה" סדיגורה שבירושלים.

שימש כאב"ד "הישר והטוב" לדיני ממונות ובשנותיו האחרונות שימש כעורך ראשי באנציקלופדיה תלמודית.

שיש גם כראש ישיבת דעת משה.

כתב ספרים רבים.

נפטר בל' מנחם אב תש"פ, לאחר שעבר אירוע מוחי.

קשריו עם חב"ד

מכתב אדמו"ר הריי"צ לאביו בנוגע להצלחתו בלימודים

במשך השנים עמד הרב גולדברג בקשר הדוק עם חב"ד.

הוא שימש כראש כולל בנחלת הר חב"ד בשנותיו הראשונות.

מדי שנה הרב גולדברג מסר שיעור מעמיק בכינוס תורה המאורגן בשיכון חב"ד בירושלים כהוראת הרבי. ושנים רבות מסר גם שיעור בירחי כלה בכפר חב"ד.

בכ"ב שבט תשמ"ח לאחר הסתלקות הרבנית, כל הארץ סערה מהאירוע המצער. לאחר יממה נתלה על דלת בית הכנסת בירושלים פקס שהגיע ובו השיחה המוגהת שאמר הרבי מיד עם תחילת השבעה. בשיחה זו הרבי לקח את הדבר המצער של כ"ב שבט ושם את הדגש על "ביטול ענין המוות על ידי אהבת ישראל", כאשר הרב זלמן נחמיה גולדברג למד את השיחה, הוא התבטא "הליובאוויטשער נשאר הליובאוויטשער"[2].

בשנת תשנ"ה הצטרף הרב גולדברג לקונגרס הרבנים למען השלום ולמען שלימות הארץ.

הרב גולדברג ידע הרבה בתורת הרבי, ועקב כך עמד בראש הועדה להפצת המאור שבתורה.

הרב גולדברג שימש כ"יועץ הלכתי" למכון הרמב"ם השלם.

הרב גולדברג עמד בראש הפרויקט עיון הלכה של הרב חיים שלום דייטש וכולל צמח צדק (ירושלים).

לקריאה נוספת

  • מנחם ברונפמן, מורה הדיינים, שבועון כפר חב"ד גליון 187 עמוד 23
  • במחיצתו של גאון אמיתי, שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 35

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ניתן לראות באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מכתבים רבים אליו.
  2. מאמינים בני מאמינים, מאמר הרב שמעון וייצהנדלר (עמ' 4)