פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,069 בתים ,  19 מרץ
החסיד ר’ ר' '''זלמן זעזמער ''' היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].==תולדות חיים== נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ"ג]].
שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.
התחלת הקשר שלו לתורת ל[[תורת החסידות ]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו בעיירה פולוצק ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי [[אלימלך שאול מפולוצק]]. בהגיע ר’ ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות בעבודת ב[[עבודת השם ]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל הגר”א[[הגר"א]] מ[[וילנא]].
==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו”ר לאדמו"ר הזקן==
בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך.
הסיבה הראשונה: בהיותו בוילנא ב[[וילנא]] ראו החסידים שר’ שר' זלמן הוא 'בעל [[בעל מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו”ר אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר’ ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא ]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר’ ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדותחסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר’ שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר’ ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר’ ר' מאיר “שכרתיך "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות”להתוועדויות".
המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר’ ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור’ ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר’ ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר’ ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו.
הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ"ג]] נפטר מורו הרב ר’ ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל כ”ק רבינו הזקן.
הסיבה השלישית והמכרעת: (מפי הר' זלמן נכח בקריאת [[משפיע]פרשת זכור] ר’ [[מענדל פוטרפס]]) ר’ זלמן נכח בקריאת פרשת ‘זכור’, יחד עם החסיד ר’ ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר’ ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה ]] וכעס על ‘עמלק’ '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר’ ר' זלמן.
פנה ר’ ר' זלמן לר’ לר' בנימין ושאלו: “מה "מה רע עשה לך [[עמלק ]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך איליואליו? היכן ‘לקחת’ 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר’ ר' בנימין: “סע "סע לליאזנא לרבינו הזקן”הזקן". ואכן כך עשה ר’ ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}.
==אצל אדמו”ר אדמו"ר הזקן==
ר’ ר' זלמן הגיע לליאזנא ל[[ליאזנא]] אל אדמו”ר [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת תקמ”ד [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי {{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"}} מה[[תלמוד תורהחדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים.
תשוקתו של ר’ ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מאדמו”ר מ[[אדמו"ר הזקן היתה ]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות.
את גדלות המוחין ה[[מוחין]] של ר’ ר' זלמן מתאר אדמו”ר הריי”צ[[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר’ ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו”ר אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר’ ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור".
עובדה זו שאדמו”ר ש[[אדמו"ר הזקן ]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר’ ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר’ ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש”ךהש"ך.
ר’ ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. היתה הייתה לו [[טלית ]] כדרך המגידים, כדי של שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.
אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].
==במחיצת האדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] אדמו”ר [[אדמו"ר הזקן ]] התקשר ר’ ר' זלמן אל [[אדמו"ר האמצעי]].
באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי”צ הריי"צ]] אודות ר’ ר' זלמן:
“החסיד ר’ "החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו”ר אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר’ ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו”ו"[[בעל מוחין]]" בעצם מהותו! .
“כאשר כ”ק "כאשר [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו”ר אאמו"ר (הרש”בהרש"ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר’ ר' זלמן זעזמער!” ".
ר’ ר' זלמן בנוסף להיותו ‘בעל מוחין’ 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו בתורת ב[[תורת החסידות ]] למשך שעות ארוכות.
==רבנותו==
זעזמיר היתה הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת בליטא ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא ]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר’ ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר’ ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מהמתנגדים מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד.  בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד. ==פטירתו== על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים ל[[אדמו"ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו.
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש”ך. הרדיפות הלכו ותכפו אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שהמתנגדים הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאוועשיצא משפטו לשולחו לסיביר, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבודאך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק.
==על פטירתו==לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום".
על פטירתו סיפר המשפיע הרב עוד אמר לפני [[שמואל גרונם אסתרמןהסתלקות]]: פעם אמר אדמו”ר האמצעי ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מאמרמחשבה]] ובאותו הזמן היה שם ר’ זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר’ זלמן, “לא שמעתי כאן חדשות”דיבור ומעשה של כל רגע ורגע. כשהגיעו הדברים לאדמו”ר האמצעי הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? לסיביר אגלה אותו!
אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר’ ==צאצאיו==משפחת חסדן החב"דית מביילורוסיה מיוחסת לרב זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו לסיביר נסתלקזעזמער.
לפני הסתלקותו אמרמצאצאיו: “הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות”. תלמידו ר’ הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר’ זלמן התכוון: “הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום”.
עוד אמר לפני הסתלקותו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל המחשבה דיבור ומעשה * ר' [[יהודה לייב חסדן]]* ר' [[זלמן חסדן]]* ר' [[שמואל חסדן]]* ר' [[ישראל חסדן]]* ר' [[דוד יצחק חסדן]] == לקריאה נוספת =={{בית|י. סופר|דעו לכם הנני שליח של הרבי!|309|38-42|תשס"א}}{{בית|י. סופר|החסיד שהיה דוגמא חיה למנהיגותו של כל רגע ורגעאדמו"ר האמצעי|312|44-47|תשס"א}}*[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/93-iyar-5780-5. pdf derher Reb Zalman Zezmer] (באנגלית)
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]'
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:זזמר, זלמן}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|זעזמער זלמן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|זעזמער זלמן]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|זעזמער זלמןמתקופת אדמו"ר האמצעי]][[קטגוריה:אישים בדווינסק]]
4,758

עריכות