פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,213 בתים ,  21 פברואר
===כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א===
*ביחידות במהלך [[יחידות]] עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], שהתקיימה ב[[א' בכסלו]] [[תשד"מ]] דיבר והפליג , הפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנימיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט, ברצונו שהרבנים יוציאו קריאה ("קול קורא") ללמוד את הספר. בין הדברים נאמר:
{{ציטוט|תוכן=
'''''הרב שפירא''''': וכמו כן יש גם מה מכתבים של [[הרב קוק]] ז"ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתה [על-דרך מה שהזכיר הרבי מה שכתב [[הגר"א]] בפרושו לספר משלי, שבלי ללמוד את חכמת הנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'] וכותב שעל ידי זה מעכבים את הגאולה כו'.
'''''כ"ק אדמו"ר שליט"א''''': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!}}
*בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]], וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה, ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה - מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
במכתב לאדם שסבל מחולשה בראייה, כתב הרבי, בין היתר: ..."וגם יראה ללמוד או לומר לכל הפחות שורות אחדות מספר התניא וספר הזהר, ואקווה שיוכל לבשר בשו"ט שהולך וטוב מצב הראי', שלו".{{הערה|אגרות קודש, כרך ה, איגרת א'שס. עיי"ש.}}
בשנת [[תשל"א החל הרבי לבאר את חידושי ]], לאחר צאת הספר [[לקוטי לוי יצחק]] - המכיל הערות וחידושים שכתב אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] על עותק ספר הזוהרהאישי שלו, ובשנת החל הרבי לבאר מידי שבוע קטע מהם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ה[[שבת]], וכן לאזכר מתוכם ב[[מאמר]]י החסידות. בשנת [[תש"נ ]] החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, הביאורים מעובדים בעריכת הרב [[דוד פלדמן חבר מערכת לה"ק.]] בסדרת הספרים נקראים בשם '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]. בשיחת [[א' אב|ראש חודש מנחם-אב]] [[תש"מ]] הורה הרבי מספר הוראות שעניינם לפעול לשלילת וביטול ענין הגלות, ובין הדברים הורה הרבי ללמוד בספר הזהר, ובפרט בענייניו שהתבארו ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמוד 265.}}. ב[[דבר מלכות תזריע מצורע|ו' אייר תנש"א]] הורה הרבי על [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] מתוך חלקי ה[[תורה]] ובתוך הרשימה מנה הרבי: {{ציטוטון|וגם - ובמיוחד - בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר (להרחבה ראו בערך ש"ליקוטי לוי יצחקבהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר כו' יפקון ביה מן גלותא ברחמים")}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תנש"א]] כרך ב' עמוד 501.}}.
==ראו גם==