שינויים

[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר ה. לספר הזהר ישנו גם [[ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאור]] מ[[רמחכ"ק אדמו"לר הצמח צדק]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד.

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב על [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], ושפתו רובה ככולה [[ארמית]]. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:.

באידרא ב'''אידרא רבא ''' [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" ה[[פרצופים]] - גילויי [[אלוקות ]] בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני ל[[פני אדם ]] על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" ({{הערה|יחזקאל א' כ"ו) }}. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה ה[[קדושה]] כיוון שלא היו מזוככים מספיק. באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

ב'''אידרא זוטא''' מסופר על [[הסתלקות]] [[רשב"י]] וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". ב'''אידרא דבי משכנא''' דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות ה[[תפילה]] על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת ה[[משכן]]. בזוהר נכלל גם תיאור ה[[היכלות]] העליונים בחלק שנקרא: '''היכלות דרשב"י''' ובו מתוארים שבעת היכלות [[גן עדן]] השמורים ל[[צדיקים]] מחד, ומאידך שבעת מדורי ה[[גהינום]] המיועדים ל[[רשעים]]. בפרשת "ואתה תחזה" שב[[פרשת יתרו]] מובא מאמר המבאר את [[חכמת הפרצוף]] ו[[חכמת היד]], המיוחס בדרשה ל[[משה]] בבחירתו אנשים כפי עצת [[יתרו]]. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים ל[[צדיקים נסתרים]] כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כ[[מקובל]] גדול הדורש בענייני תורת ה[[נפש]]. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו ב[[גן עדן]] עם 'רב מתיבתא', הוא [[ראש הישיבה]] של מעלה, הדן אתם על ענייני ה[[עולם הבא]] וה[[נשמה]]. בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ומדרש ו[[מדרש]] הנעלם על התורהה[[תורה]], ששפתו מעורבת עברית וארמית [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק בבריאהב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא והנשמה]] וה[[נשמה]].

חלקים נוספים השייכים ל"ספר לספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.

'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].

הזוהר נכתב בארמית ב[[ארמית]] בניב השונה מהארמית של התלמוד ה[[תלמוד הבבלי ]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי לומדי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית. אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, תשכ"ז). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.

אחד מתרגומי == רבותינו נשיאינו וספר הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927)==[[קובץ:התחלה ביאורי הזהר. תרגום נוסף בעברית לספר png|200px|ממוזער|שמאל|תחילת ספר [[ביאורי הזוהר הוא הספר מתוק מדבש ]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]]]שיטת ה[[קבלה|מקובלחסידות]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת [[האר"י]] הירושלמי (שנכתבה ע"י רבי [[דניאל פרישחיים ויטאל]]), מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[רבי אהרן ראטהחסידות]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.

== =כ"ק אדמו"ר הצמח צדק===חיבר את הספר [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]] ==.

שיטת *"ה"[[חסידותצמח צדק]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת " אמר ל[[האר"יחנוך הנדל קוגל|ר' הענדל]] ביחידות: זוהר מרומם הנפש"{{הערה|1=[[אגרות קודש (שנכתבה עאדמו"ר הריי"צ)]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=416 חלק י ' עמוד ש"צ]. מובא גם ב[[רבי חיים ויטאלהיום יום]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידותט"ז טבת]].}}.

===[[הבעל שם טוב]] הקדושכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א===על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה*ביחידות עם הרבנים הראשיים לישראל, הוא חכמת דרך הקבלההרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], שהוא דרך אמתב[[א' בכסלו]] [[תשד"מ]] דיבר והפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנימיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט. בין הדברים נאמר:{{הערהציטוט|בספר מאירות עיניים פרשת ראה}}תוכן='''''הרב שפירא''''': וכמו כן יש גם מה מכתבים של [[הרב קוק]] ז"ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתה [על-דרך מה שהזכיר הרבי מה שכתב [[הגר"א]] בפרושו לספר משלי, שבלי ללמוד את חכמת הנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'] וכותב שעל ידי זה מעכבים את הגאולה כו'.

===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.* כ"שמעתי מ[[מהר"ם הלוי יפה]] שאמר בשם [[ק אדמו"ר הזקן]] נמבשליט"ג סגלה ל[[מחשבות זרות]] בעת [[התפילה]] הוא גא' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "[[מגדל עז]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת צו]]}}*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילה]] כו': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}*אדמו"ר הצמח צדק כותב{{הערה|[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של אדמו"ר הזקןהיינו כבר כולנו בארץ הקודש, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות. ===כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]]===חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"'''ביאורי הזוהר'''"].*"ה"[[צמח צדק]]" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפש" כו'{{הערה|[[היום יום]] [[ט"ז טבת]]ביחד עם משיח צדקנו!}} ===כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו===ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל ([[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אלקנה שפירא]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהר.

*בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] , וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה , ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. - מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]].

כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמושהאדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.