שינויים

רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''קיצעס''') היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]], בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצס.{{הערת שולייםהערה|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצס".}} יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".{{הערת שולייםהערה|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}}

==קורות חייותולדות חיים==

ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי [[דוד פורקיס פורקעס]] בראשות חבורת ה[[חסידים]] שקדמו לבעל שם טוב{{מקור}}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט{{הערה|[[שבחי הבעש"ט]], אות ק"כ.}}.

הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת [[ה'ת"ק]] הגיע עמו ר' וולף.

ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט ב[[פולמוס]]ים בפולמוסים מול ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".‏‏{{הערת שולייםהערה|הרב [[‏יעקב עמנואל שוחט]], '''[[כתר שם טוב השלם]]השלם''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ד]], עמ' 483.‏}}

ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון [[תק"ל]], ונקבר באוהל הבעש"ט אשר ב[[מז'יבוז']].ובעיתון כפר חב"ד מספר 693 מרשימות ר' יוחנן גורדון בשם הרז"ח ( לא פורש שמו) מסופר שרצה לנסוע לא"י והבעש"ט בקשו להתעכב עד אחר שבת והוא ישלם את ההוצאות כולל המקווה ר' זאב וולף הלך למקווה עם הבעש"ט והבעש"ט אמר לו לטבול לפניו וכשיצא אמר שהחליט לא לסוע לא"י כי ראה מחזה במקווה שעלה לארץ ישראל ובא למקום המקדש ושם נודע לו שארון הקודש במעז'בוז' וע"כ לא עלה לבסוף .

רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו [[מחט]]"{{הערת שולייםהערה|רבי יצחק מיכלוביץ, '''אור יצחק''', [[ירושלים]] תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.}}, מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשר[[בשר בהמה|בשר]] שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו [[הבעל שם טוב]] אכל מ[[בשר]] מבשר זה‏‏{{הערה|‏11=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&hilite=4a88360e-9b68-4384-8e4b-f5f5f5bce776&st=%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3+%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%A1 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, אוצר החסידים 1981, עמוד 531].‏}}.

מסופר עוד כי לא היה אוכל מ[[בשר]] מבשר הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.{{הערה|1= ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.}}

[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים ע' תקלא ואילך.}} מסביר כי [[המגיד ממזריטש]] העיד על [[הבעל שם טוב]] שאם היה בימי התנאיםה[[תנאים]], היה פלאי ומהמיוחדים שבתנאים, כי "רוב תנאים בבריאה"{{הערה|1= ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.}} כי משנה ביצירה{{הערה|1= תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשת ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.}} והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של [[הבעל שם טוב]] היתה הייתה מ[[עולם האצילות]], כמו המיוחדים שבתנאים.