4,540
עריכות
שינויים
התיאורים לא אנציקלופדיים, הקשר בין ניגוני הרבי להתקשרות הוא הרגש הכותב ודורש מקור
{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}}
{{לעריכה|}}[[קובץ:אור וחום ההתקשרות.png|ממוזער|טיוטה שהכין [[הרבי]] ל[[מכתב כללי]] שהיה מיועד לשליחה אל כלל [[חסידי חב"ד]] ברחבי תבל, בו הוא מעורר כי בתום חלוף שנה מ[[הסתלקות הרבי הריי"צ]] '''"יש חשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו -אשר כולה חד - ילך הלוך וחסור ח"ו"''' והוא מדגיש את הצורך לרענן את רגש ההתקשרות מחדש]]ענין ה'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'היא יסוד עיקרי בחיי החסיד, הן ב[[עבודת השם]] שלו והן בהצלחתו החומרית. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת"רבותינו נשיאנו האריכו במעלתה של ההתקשרות ובדרכים שבהם יכול החסיד להתקשר לרבו.
==עניינה בעבודת האדם==
עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול ל[[נשיא הדור]]. והכוונה בזה היא הן לעבודת ה[[נשמה]] בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת ה[[נשמה]] עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808}} ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה [[בירור ראשון]] וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה '[[ביטול היש]]' ולא הגיע עדיין ל'[[ביטול במציאות]]') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - [[בירור שני]] והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של [[נשמה]] גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.{{הערה|תורה אור כז, ג.}}
==התקשרות במעשה בפועלרגש ההתקשרות==
===כתיבה לרבי===
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת [[פדיון נפש]], הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.
===נסיעה לרבי===
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה ב[[עבודת השם]] בתקופה הקרובה.
===ציור פני הרבי===
{{ערך מורחב|ציור פני הרב}}
אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של [[הרבי הריי"צ]], יכול לבצע זאת לאחר התבוננות ב[[תמונה]] בה מצולמת דמותו.
===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. [[הרבי הריי"צ]] נהג, ולאחריו המשיך [[הרבי]] במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[לשכת חשאין]] (אחת ממחלקות מחנה ישראל).
===קיום הוראותיו===
{{להשלים}}
===הנהגות נוספות===
*'''[[יחידות]]'''.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''[[פסוק אישי|אמירת הפסוק באלוקי נצור]]''' - על פי הסגולה לומר לפני סיום קטע ברכת 'אלוקי נצור' שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.
*'''הזכרת הרבי ב[[ברכת המזון]]''' - בעת אמירת סדרת הבקשות הפותחות במילת "הרחמן" בברכה האחרונה שבברכת המזון, ניתן להוסיף איזו בקשה שרוצים הפותחת במילה "הרחמן". בעקבות כך, חסידים נהגו לומר "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו"{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 23. וראה [[אגרות קודש]] כרך ט"ו עמוד קפז}}.
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה]] דרב{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}.
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
*'''קובץ התקשרות''' בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*'''אור וחום ההתקשרות''', ליקוט כל שיחות הרבי על ההתקשרות ודרכי ההתקשרות. [[ועד תלמידי התמימים]], תשע"ו.
*'''התקשרות לרבי ודביקות בתלמידי חכמים''', הרב משה קורנוייץ בתוך 'היכל ליובאוויטש' בית שמש שבט תשפ"א עמוד 96
*'''אוי רבי, מתי נתראה''', לקט סיפורי חסידים על התקשרות לרבי, שבועון כפר חב"ד 1863 עמוד 63
*הרב יצחק ערד, '''מדוע מתקשרים לרבי?''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 75
*'''א יונגערמאן דארף פאלגן!''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גיליון 1912 עמוד 46 {{*}} '''חסידים, מקושרים, שייכים''', גליון 1993 עמוד 42
*גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 82-95 100-111.
*ראה גם [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]] לר' [[יואל קאהן]] התקשרות של חסיד לרבי
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf01/index.html אלא אתה]''', מוסף בית משיח העוסק בנושא האהבה וההתקשרות של חסידים לרבי בדור השביעי, [[תשרי]] ה'תשע"ד
*'''הנשיא - לב כל קהל ישראל''' - חוברות לימוד בנושא התקשרות: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_1.pdf (א) החוט המקשר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_2.pdf (ב) נצח ישראל] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_3.pdf (ג) טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו] {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב לאופר, '''[http://habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=658&CategoryID=423 ניצוצי רבי - והלכת בדרכיו]''', חיקוי הנהגותיו של הרבי, בתוך גליון התקשרות*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf תנועת צדיק]''', י"ד כסלו תשפ"א*מנחם מענדל ביטון, '''[https://drive.google.com/file/d/10RLdovUPokWFFG4oGfD3a3O-TWaczZLn/view כיצד מתקשרים לרבי?]''', דיוקים בלשונות הרבי בנוגע לאופני ההתקשרות, קובץ הערות 'צרפת פרצת' גליון סד עמוד 32
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידותתורת החסידות]]
[[קטגוריה:התקשרות]]