פתיחת התפריט הראשי

עריכת הדף "התקשרות"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}}  
 
{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}}  
{{לעריכה|}}
+
ענין ה'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת".  
[[קובץ:אור וחום ההתקשרות.png|ממוזער|טיוטה שהכין [[הרבי]] ל[[מכתב כללי]] שהיה מיועד לשליחה אל כלל [[חסידי חב"ד]] ברחבי תבל, בו הוא מעורר כי בתום חלוף שנה מ[[הסתלקות הרבי הריי"צ]] '''"יש חשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו -אשר כולה חד - ילך הלוך וחסור ח"ו"''' והוא מדגיש את הצורך לרענן את רגש ההתקשרות מחדש]]
 
ענין ה'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] היא יסוד עיקרי בחיי החסיד, הן ב[[עבודת השם]] שלו והן בהצלחתו החומרית. רבותינו נשיאנו האריכו במעלתה של ההתקשרות ובדרכים שבהם יכול החסיד להתקשר לרבו.
 
 
 
 
==עניינה בעבודת האדם==
 
==עניינה בעבודת האדם==
 
עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול ל[[נשיא הדור]]. והכוונה בזה היא הן לעבודת ה[[נשמה]] בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת ה[[נשמה]] עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.
 
עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול ל[[נשיא הדור]]. והכוונה בזה היא הן לעבודת ה[[נשמה]] בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת ה[[נשמה]] עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.
שורה 11: שורה 8:
 
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808}} ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה [[בירור ראשון]] וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה '[[ביטול היש]]' ולא הגיע עדיין ל'[[ביטול במציאות]]') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - [[בירור שני]] והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של [[נשמה]] גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.{{הערה|תורה אור כז, ג.}}  
 
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808}} ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה [[בירור ראשון]] וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה '[[ביטול היש]]' ולא הגיע עדיין ל'[[ביטול במציאות]]') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - [[בירור שני]] והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של [[נשמה]] גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.{{הערה|תורה אור כז, ג.}}  
  
וסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת ה[[נשמה]] בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.{{הבהרה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808}}
+
נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת ה[[נשמה]] בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.{{הבהרה}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808}}
 +
 
 +
==התקשרות במעשה בפועל==
 +
 
 +
ב[[לוח היום יום]] לכ"ד [[סיון]] כותב הרבי: "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי, מאחר שאין אני מכירו פנים.. ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד [[מאמר|המאמרי]] חסידות שלי, קורא את [[שיחה|השיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי [[תמים|התמימים]] יחיו בלימודם [[התוועדות חסידית|ובהתועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת [[תהלים]] ובשמירת זמני הלימודים - הנה בזה היא ההתקשרות".
 +
 
 +
מובן כי ההתקשרות תובעת מהחסיד מעשה בפועל.
 +
 
 +
זקני החסידים אמרו כי הקשר בין חסיד לרבי הוא כמו הקשר בין איש ואשה, שיכול להתבצע בשלושה דרכים{{הערה|[[מסכת קידושין]] בתחילתה: "האשה נקנית בשלוש דרכים.. - בכסף, בשטר ובביאה".}}: בכסף - נתינת [[דמי מעמד]], בשטר - כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, ובביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].
 +
 
 +
==התקשרות בהרגש הלב==
  
==רגש ההתקשרות==
+
לאידך, רבים הם המקומות בהם מבואר בטוב טעם ענין ההתקשרות בהרגש הלב.
  
===העלאת זכרונות===
+
דוגמה נאמרה בשיחת אחרון של פסח [[תשי"א]]: "חסיד הוא כמו עז שממלאת את תפקידה לתת [[חלב]] ואינה יודעת שום דאגה למזונותיה, כיון שבעליה דואג לספק לה כל צרכיה. כך חסיד צריך למלא את התפקיד שדורש ממנו הרבי ובמילא ידאג הרבי לכל עניניו".
חסידים היו נוהגים, על מנת לעורר בליבם את רגש ההתקשרות והאהבה לרבם, לצייר (כלומר לדמיין) במחשבתם את התקופות והזמנים בהן שהו במחיצת רבם:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ו' עמוד שנג|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ב[[יחידות]] או שהיו שומעים [[מאמר|דא"ח]] או היו בעת ההתוועדויות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}}
 
  
[[הרבי הריי"צ]] הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[ראש השנה]] של שנת תש"ה}}. במשך ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]] גם לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], היה מונח במקומו של הרבי הריי"צ סט של סכו"ם, צלחת, גביע וחלות, וסדר הישיבה של הנוכחים היה כפי שהיה בחייו של הרבי הריי"צ. כאשר שאל [[הרש"ג]] את [[הרבי]] מדוע ממשיכים בסדר זה, השיב הרבי כי על ידי כך ייזכרו בקלות בצורה בה היו הדברים בחייו של הרבי הריי"צ ובדברים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}.  
+
זו אחת מהההנחות שנמצאים ברגש של החסיד, שהוא מרגיש כלפי הרבי כמו 'עז', היינו, רגש של [[ביטול]] מוחלט.
  
[[אדמו"ר הזקן]] שמע מרבו [[המגיד ממזריטש]] את מה ששמע מרבו של המגיד [[הבעל שם טוב]] את הביטוי: {{ציטוטון|וואס געדענקסטו?}} (ב[[אידיש]]: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי{{הערה|על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר השיחות תש"ט]] עמוד 333}}.
+
==המעלה והצורך בשניהם==
  
בין [[מנהגי יום הולדת]], עוד מאלו שהודפסו בספר [[היום יום]] מתוך דברי [[הרבי הריי"צ]], הם {{ציטוטון|העלאת זכרונות וההתבוננות בהם}}{{הערה|היום יום י"א ניסן}}, כשהכוונה היא להיזכר בשאלה ששאל את הרבי ב[[יחידות]] ואת התשובה שקיבל באותה שעה{{הערה|על פי רשימת המנהגים שפירט הרבי ב[[ספר השיחות]] תשמ"ח חלק א' עמוד 406}}. במקרים מסויימים הורה הרבי כי על ההתבוננות לערוך כחמש עשרה דקות{{הערה|מובא בקובץ [[תחיינו]] גליון מספר 9 עמוד 90}}.
+
עולה בבירור - המעלה והצורך בשני הענינים. כי שניהם אכן נדרשים, ואי אפשר לזה בלא זה. א' משלים את השני והם בעצם ענין אחד. אי אפשר לרגש בלא קיום ההוראות בפועל. כי אהבה שאינה מולידה קיום מצוות בפועל שייכת לדמיונות שווא.  
  
==דרכי ההתקשרות==
+
ויתירה מזו: דוקא המעשה בפועל הוא-הוא הדרך לרגש בלב ממש. שהרי כלל ידוע הוא{{הערה|1=מובא בספר החינוך (מצוה טז).}} ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". דהיינו, שבכדי לעורר את לב החסידים והתמימים להתקשרות ואהבה לרבי, הוא רק על ידי קיום הוראותיו. כשאדם משקיע עצמו במעשה בפועל, הרי המעשים שהוא עושה יוצרים אצלו רגש ההזדהות - הקשר והאהבה.  
{{להשלים}}
 
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות [[רבותינו נשיאינו]], כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של [[הרבי הריי"צ]] בקט ממכתבו שהובא ב[[לוח היום יום]] שערך הרבי:
 
{{ציטוט|מירכאות=כן|מקור=[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|כ"ד סיוון]]|תוכן=השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי [[לימוד התורה]], כשהוא לומד ה[[מאמר]]י [[חסידות]] שלי, קורא את ה[[שיחה|שיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי ה[[תמימים]] יחיו בלימודם וב[[התוועדות חסידית|התוועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, '''הנה בזה היא ההתקשרות'''}}
 
[[חסידים]] המליצו את מאמר ה[[משנה]] על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים {{ציטוטון|ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה}} (תחילת [[מסכת קידושין]]), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת [[דמי מעמד]], קניין שטר - [[כתיבה לרבי]], ובקניין ביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].
 
  
===לימוד תורתו של הרבי===
+
וכפי שכותב הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חכ"א ע' סא.}}:
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
 
היסוד העיקרי בהתקשרות הוא לימוד תורת הרבי, היות ובעת הלימוד האדם מחובר ומאוחד עם הרעיון בו הוא מעמיק, והיות וצדיקים דומים לבוראם והקדוש ברוך הא 'הכניס את עצמו' בתוך התורה שנתן לעם ישראל (כפי דורשים חז"ל את [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של המילה '''אנוכי''' שבתחילת עשרת הדיברות - '''א'''נא '''נ'''פשי '''כ'''תבית '''י'''הבית, אני את נפשי כתבי ונתתי), כך גם הרבי 'הכניס את עצמו' בתוך תורתו{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ד. [[תורת מנחם]] חלק י"ב עמוד 211}}.
 
  
עיקר הלימוד צריך להיות בתורת הנשיא שבאותו דור, היות ויש בתתורתו את המסרים והרעיונות השייכים במיוחד לאותו הדור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' עמוד קנג}}. בסדר הלימוד יש זכות הקדמה בחלקים השייכים לתקופה ([[פרשת השבוע]] או מועדי השנה){{מקור}}.
+
"אמרתי פה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] עם אנ"ש והתמימים. דהנה ההתקשרות צריכה להיות בכל הכוחות שאפשר. והנה, לכל לראש אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא, שצריך להתקשר ב[[חב"ד]] היינו בפשטות ללמוד [[מאמר|מאמרי]] כ"ק הנשיא כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד ב[[מדות]] ושינוי המדות על ידם, הרי זה מכריח התקשרות על ידי שוהלכת בדרכיו ועל פי הוראותיו במדות ו[[מחשבה]] דיבור ו[[מעשה]], אבל כל זה נוגע.. בכח או כחות פרטיים ועל כל פנים בכחות הגלויים, ועל כן כיון שעדיין נשאר הספק באיזה דרך מוליכין אותו, הרי זה מטיל ספק באיזה מקום מקושר הוא בפנימיותו ועצמותו.."
  
 +
==דרכי ההתקשרות==
 +
{{להשלים}}
 +
===לימוד תורתו===
 
===כתיבה לרבי===
 
===כתיבה לרבי===
 
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
 
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת [[פדיון נפש]], הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.
 
 
 
===נסיעה לרבי===
 
===נסיעה לרבי===
 
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
 
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה ב[[עבודת השם]] בתקופה הקרובה.
 
 
===ציור פני הרבי===
 
{{ערך מורחב|ציור פני הרב}}
 
אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של [[הרבי הריי"צ]], יכול לבצע זאת לאחר התבוננות ב[[תמונה]] בה מצולמת דמותו.
 
 
===דמי מעמד===
 
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
 
אחת מדרכי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. [[הרבי הריי"צ]] נהג, ולאחריו המשיך [[הרבי]] במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[לשכת חשאין]] (אחת ממחלקות מחנה ישראל).
 
 
 
===קיום הוראותיו===
 
===קיום הוראותיו===
{{להשלים}}
 
 
 
===הנהגות נוספות===
 
===הנהגות נוספות===
*'''[[יחידות]]'''.
 
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
 
*'''[[פסוק אישי|אמירת הפסוק באלוקי נצור]]''' - על פי הסגולה לומר לפני סיום קטע ברכת 'אלוקי נצור' שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.
 
*'''הזכרת הרבי ב[[ברכת המזון]]''' - בעת אמירת סדרת הבקשות הפותחות במילת "הרחמן" בברכה האחרונה שבברכת המזון, ניתן להוסיף איזו בקשה שרוצים הפותחת במילה "הרחמן". בעקבות כך, חסידים נהגו לומר "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו"{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 23. וראה [[אגרות קודש]] כרך ט"ו עמוד קפז}}.
 
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה]] דרב{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 69: שורה 52:
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''קובץ התקשרות''' בהוצאת [[את"ה העולמי]].
 
*'''קובץ התקשרות''' בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*'''אור וחום ההתקשרות''', ליקוט כל שיחות הרבי על ההתקשרות ודרכי ההתקשרות. [[ועד תלמידי התמימים]], תשע"ו.
 
*'''התקשרות לרבי ודביקות בתלמידי חכמים''', הרב משה קורנוייץ בתוך 'היכל ליובאוויטש' בית שמש שבט תשפ"א עמוד 96
 
*'''אוי רבי, מתי נתראה''', לקט סיפורי חסידים על התקשרות לרבי, שבועון כפר חב"ד 1863 עמוד 63
 
*הרב יצחק ערד, '''מדוע מתקשרים לרבי?''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 75
 
*'''א יונגערמאן דארף פאלגן!''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גיליון 1912 עמוד 46 {{*}} '''חסידים, מקושרים, שייכים''', גליון 1993 עמוד 42
 
*גיליון [[התמים  (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 82-95 100-111.
 
*ראה גם [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]] לר' [[יואל קאהן]] התקשרות של חסיד לרבי
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf01/index.html אלא אתה]''', מוסף בית משיח העוסק בנושא האהבה וההתקשרות של חסידים לרבי בדור השביעי, [[תשרי]] ה'תשע"ד
 
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf01/index.html אלא אתה]''', מוסף בית משיח העוסק בנושא האהבה וההתקשרות של חסידים לרבי בדור השביעי, [[תשרי]] ה'תשע"ד
 
*'''הנשיא - לב כל קהל ישראל''' - חוברות לימוד בנושא התקשרות: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_1.pdf (א) החוט המקשר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_2.pdf (ב) נצח ישראל] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_3.pdf (ג) טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו] {{PDF}} {{אינפו}}
 
*'''הנשיא - לב כל קהל ישראל''' - חוברות לימוד בנושא התקשרות: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_1.pdf (א) החוט המקשר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_2.pdf (ב) נצח ישראל] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_3.pdf (ג) טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו] {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב לאופר, '''[http://habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=658&CategoryID=423 ניצוצי רבי - והלכת בדרכיו]''', חיקוי הנהגותיו של הרבי, בתוך גליון התקשרות
+
*הרב לאופר, '''[habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=658&CategoryID=423 ניצוצי רבי - והלכת בדרכיו]''', חיקוי הנהגותיו של הרבי, בתוך גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf תנועת צדיק]''', י"ד כסלו תשפ"א
 
*מנחם מענדל ביטון, '''[https://drive.google.com/file/d/10RLdovUPokWFFG4oGfD3a3O-TWaczZLn/view כיצד מתקשרים לרבי?]''', דיוקים בלשונות הרבי בנוגע לאופני ההתקשרות, קובץ הערות 'צרפת פרצת' גליון סד עמוד 32
 
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
 
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+
[[קטגוריה:חסידות]]
 
[[קטגוריה:התקשרות]]
 
[[קטגוריה:התקשרות]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)

דף זה כלול בקטגוריה מוסתרת אחת: