8,044
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:תפלה כינוס השולחים תשפ.jpg|ממוזער|תפילה בכינוס ב770 ב[[כינוס השלוחים ]] [[תש"פ]]]]
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|יום א' [[ניצבים]] ה'ש"ת [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}.
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]].
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}.
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים.
כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]. ההדגשות אינם במקור.}}:
{{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}
כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.
==השתתפות הרבי בתפילות==
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]].
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] מתי מתקיימת על זמן התפילה הבאה.:ה[[תמימים]] נוהגים לרקוד אחרי יציאת הרבי ולנגן את הניגונים ניגון [[יחי]], ניגון [[והוא גואלנו]], ניגון [[חי וקיים בגוף גשמי]], [[ניגון בונים את הארמון]].
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]].
*הרב [[אלעזר קעניג]], {{הערה|ב[[תשרי]] בשנות ה[[תש"ס]] וה[[תש"ע]]}}.
*הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]].
*הרב [[משה לברטוב]].
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]].
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
*הרב [[יוסף ויינברג]].*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד|מלמד תשב"ר]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]. {{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}.
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]].
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום {{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור ]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}.
==בעלי תקיעה==
ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}}
==בחג הסוכות==
בעלי תפילה:
*הרב [[יוסף חיים גלבשטיין]]
*הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]
{{להשלים}}
==בשמיני עצרת שמחת תורה==
===בעלי תפילה===
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.
==[[קריאת התורה]]==
הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}.
מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים לישא כפיים בכל [[שבת]], אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]], ולא כשאר בני ארץ ישראל.
===חשיבות נשיאת כפיים ב-770===
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_60.html מזכירו האישי של הרבי: כך רצה הרבי שיתפללו ב-770 • וידאו בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]