פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הקהילה החב"דית בירושלים גדלה וגדלה {{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היה 103 משפחות חב"דיות ב[[ירושלים]].
 
===ישיבת תורת אמת ירושלים===
{{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}
לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]]בשנת [[תרע"ד]],נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.
 
התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
 
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.
 
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.
 
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.
==קישורים חיצוניים==
[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב"ד בארץ הקודש]
{{הערות שוליים}}