1,449
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
השיחה והביטויים החריפים זעזעו את ציבור הנוכחים, והדי הסערה שהתחוללה בעקבותיה הורגשו בעולם היהודי בכלל{{הערה|1=ראה כתבות בעיתונות הישראלית בעקבות השיחה, למשל: סימה קדמון, '''המפתחות בפנים''', סופשבוע מעריב, י"ט אייר תנש"א; עמוס נבו, '''או-טו-טו משיח''', 7 ימים - ידיעות אחרונות, י"ט אייר [[תנש"א]] (הודפסו ב[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html#p=15 מוסף "הבשורה"] של [[שבועון בית משיח|בית משיח]]).}}.
מיד לאחר השיחה פרצו הנוכחים כולם באופן ספונטני בזעקות "[[עד מתי]]" שהפכו בהמשך לשירת [[ניגון עד מתי|הניגון 'עד מתי']]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שעמד מתחת לבימתו של הרבי, היה בין הראשונים שקיבלו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]] לאחר השיחה, וכאשר הרבי נתן לו את הדולר, הוא התבטא על הדברים: "לא נגע ולא פגע"{{הערה|1=עדותו של הרב גוראריה ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ג]] ב-[[770]] - [https://drive.google.com/open?id=0B6TJjB7pbdurUk5YcnBkTmdxeFE יומן קבלת המלכות] עמוד 238 (בהוצאת [[יומן קבלת המלכות|את"ה העולמי]]). הביטוי על משקל לשון [[חז"ל]] ב[[מסכת חולין|חולין]] יט, א.}}.
כאשר הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] שניהל את [[WLCC]] הוציא את ההקלטה של השיחה, היא הושמעה ב-[[770]] שוב ושוב{{הערה|מסיבות שונות התעכבה הוצאת הקלטת יותר מהרגיל, והדבר הוסיף למתח בקהל, שחשבו שיש בזה ענין מכוון מהרבי.}}. באותו הלילה, התקיימו ב-770 אסיפות ו[[התוועדותחסידית|התוועדויות]] בניסיון להבין למה בדיוק התכוון הרבי בדרישתו בשיחה. ביום שלמחרת - יום שישי, בו נהוג מידי שבוע לצאת ל[[מבצע תפילין]] - יצאו [[טנקים]] כדי לתגבר את הפעילות ולהפיץ את נושא הגאולה. על דו"ח פעילות הטנקים, ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח [{{=}}נתקבל ותשואות חן] ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג [{{=}}והזמן גרמא] והענין. אזעה"צ [{{=}}אזכיר על הציון]}}.
במהלך יום שישי, יצאה השיחה [[מוגה|מוגהת]] מהרבי.
אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש כביכול מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] סיפר שלאחר אמירת השיחה פנה אל הרבי בשאלה: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?" והרבי ענה: "לא, אמשיך הלאה" (מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]]).}}. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] שלאחר מכן, [[פרשת שמיני]], נעמד בין השיחות אחד ה[[חסיד|חסידים]] וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר ו[[הקדוש ברוך הוא]] מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד:
{{ציטוט|מרכאות=כן
יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי.. ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר).
וממילא - אין מקום לנצל את זמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות.
וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!}}
[[קובץ:מענה חיים גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[מענה]] הרבי לרב [[חיים גוטניק]] על מכתבו, בכת"י [[יהודה לייב גרונר|הריל"ג]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]}}
במהלך השבוע שאחרי השיחה, הגו כמה [[תמימים]] מהישיבה בניו הייבן (ביניהם התמים [[מנחם דב דברוסקין]]) רעיון, לערוך [[מפתח עניינים]] לשיחותיו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כדי להוסיף ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] להבאת הגאולה. ב[[שיחה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אותה השבת, התייחס לכך הרבי במרומז - כאשר הסביר שלימוד עניני הגאולה הוא הדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול את התגלות וביאת המשיח; והוסיף "ובדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה"{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.
בהמשך{{הערה|1=[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שבת פרשת בלק תנש"א] סעיף ט' ואילך.}} הוסיף הרבי ואמר שלימוד ענייני הגאולה נדרש לא רק בתור סגולה לפעול את ביאת המשיח, אלא גם בשביל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת סף הגאולה]], על ידי ה[[התבוננות]] בשכל בעניני הגאולה, וההנהגה המעשית בהתאם לכך.