3,614
עריכות
שינויים
←לקריאה נוספת
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. באלפי [[מאמר]]יו וברבבות [[שיחה|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה:[[פרד"ס|פשט, רמז, דרוש וסוד]]. [[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] לפני קהל חסידיו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שופע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכוללים מאות ציטוטים מן המקורות.
ספריו של הרבי נמצאים בריבוי בתים יהודים. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.
על דורנו העיד הרבי{{הערה|[[דבר מלכות]] פרשת [[חיי שרה]] אות י"ג}}, {{ציטוטון|ורואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי הייתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר ב[[ניו יורק]]){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים משפטים תשנ"ב}}.
===פסק דין===
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי אך רימז על כך ברורות. בשנים הראשונות הרבי שלל דיבורים בנושא הפרסום בחריפות{{הערה|כך לדוגמא כאשר ב[[י' שבט]] [[תשכ"ג]] הרב [[חיים נחמן קובלסקי]] הכריז שהמשיח "זה הרבי... הרבי הוא ממלכי בית דוד", השיב לו הרבי שאם הוא לא יפסיק הוא יצא מבית מדרש.}}, וישנם אף הסוברים שהרבי הכחיש זאת באופן זמני{{הערה|ראה דבריו של [[הרבי]] לרב [[חיים גוטניק]] ב[[יחידות]] משנת [[תשכ"ז]] ב"[[צדי"ק למלך]]", חלק ב', עמ' א'ר"ד.}}. עם זאת בשנים המאוחרות יותר הרבי לא שלל זאת ואף הביע הסכמה, כך לדוגמא רבים מהחסידים נהגו לפנות אל הרבי במכתביהם בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים והשיב עליהם כשלעיתים אף נכתבה התשובה על גבי המכתב עצמו בו הוזכר תואר זה{{הערה|דוגמא מהשנים המוקדמות (יחסית): הרב [[שלום יעקב חזן]] מספר שבמהלך עבודתו בעריכת סדרת ה[[אגרות קודש]] כשקיבל מהמזכיר [[הרב שלום מענדל סימפסון]] את האגרות שכתב הרבי בשנים תש"ל-תשל"א וביניהם נמצא מכתב של הרב [[בערקע חן]] לרבי ובו כמה שאלות בקשר לעבודתו בקודש בגביית כספים לענייני הרבי וכל פעם שהרבי הוזכר במכתב הוא כתב באותיות גדולות "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח", לפחות 6–7 פעמים (!), והרבי כתב את המענה על השאלות על גבי המכתב. דוגמא מהשנים המאוחרות (בהם כבר כתבו הרבה חסידים לרבי עם התואר 'מלך המשיח') ניתן למצוא בצילום מכתביו של ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] מחורף [[תשנ"ב]] ומענות הרבי על גביהם בכתב יד קודשו שפורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gutnick%20120%20online.pdf תשורה מחגיגת יום הולדתו השבעים]}}. לאורך השנים חסידים רבים שאמרו את הדברים בפני הרבי פנים אל פנים כשהרבי לא שלל את דבריהם{{הערה|לדוגמא, הרב [[שלום העכט]] שאמר לפני הרבי בי"ט כסלו תשל"ח "כולם מכירים שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הוא משיח", והרבי השיב לו: "משיח קומט באלד" [= משיח מגיע מיד] (יומן המזכיר [[הריל"ג]] [[שבועון בית משיח]] גל' 1241 עמוד 33).}}.
בקיץ [[תנש"א]] קיבל הרבי בברכה פסקי דין של רבני חב"ד הקובעים כי הוא מלך המשיח ונתקיימו בו סימני [[בחזקת משיח]] שב[[רמב"ם]]{{הערה|ראה לעיל בפיסקה 'פסק דין'}}{{הערה|ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90והוא-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א]}}.
פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשהדבר פורש על ידי החסידים שכוונתו לומר זאת גם על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137). ראה גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ה' (ובהערה שם) שמביא הרבי שכאשר [[רב]] אמר על רבו - [[רבי יהודה הנשיא]], שהוא משיח העיד גם בנוגע לעצמו. להרחבה ראה [https://www.merkazato.co.il/משיח-וגאולה-24/ כאן].}}.
בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ חידושי תורה בענייני משיח וגאולה (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), מרכז הקובץ היה הסברה אודות קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] והופיעו בו חידושי תורה מרבנים שונים מחב"ד בכיוון זה. בהמשך הוציא הרב סלונים חוברת נוספת בענייני חינוך כשגם בה נכתב על הרבי התואר 'מלך המשיח'. לאחר פניית מספר חסידים לרבי בטענה שפרסום הדברים יעשה חילול ה', הרבי אמר לשאול את הרבנים האם אפשר להפיץ את הקונטרס, לאחר שהרבנים פסקו שאין לפרסם את החוברות ברבים, דרש להפסיק את פרסום החוברות בהסבר שהם גורמים מחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג] מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.
בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את ספרו "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]"{{הערה|אז עדיין לא נקרא בשם זה}} שכלל ביאור בסימני מלך המשיח על פי הרמב"ם תוך רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. כאשר שלח את חיבורו לרבי לא קיבל מענה. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי, בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}} ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/06-07-2020-15-03-39-ליקוט-מענות-קודש-תשדמ.pdf ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענות קעא ורמד)}}. לאחר מכן כששאל הרב וולפא את הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. בהמשך לכך שלל הרבי את הפרסום גם בשיחות פומביות: בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמא חיהחיה]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה. לאחר מכן, בשיחת שבת פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זה הרחיקו ומרחיקים מ[[לימוד החסידות]] ועל ידי זה מעכבים את ביאת המשיח ולוחמים ברבותינו נשיאנו ובמלך המשיח{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1eozguxwmeXHxEfrGrUB86s0ycGLpU36A/view הנחה מההתוועדות] שנדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ה ח"א ע' 465 ואילך נדפסו חלק מהדברים שנאמרו בהתוועדות וחלקם האחר לא בא בדפוס לרוב חריפותו}}.
במהלך התוועדות חסידים במונטריאול ב[[חג הפורים]] תשמ"ח{{הערה|התוועדות שהתקיימה לאור אי עריכת ההתוועדות הקבועה בפורים שלא התקיימה בעקבות הסתלקות הרבנית והפסקת התוועדויות הרבי בימי חול}} הועלתה יוזמה, לאור דברי הרבי ב[[שיחת קודש]] אודות "כל הפושט יד נותנים לו", לחתום יחדיו על מכתב לרבי ובו בקשה על התגלותו המיידית בתור מלך המשיח. בין החותמים נמנה רב הקהילה הרב [[יצחק הנדל]] שלצד חתימתו הוסיף הערה ש"הרבי ימהר את הגאולה האמיתית והשלימה". הנוכחים החליטו שעל המכתב להישאר חשאי ושלא יתפרסם ותהיה ממנו "יניקה לחיצונים" ושניים מחברי הקהילה{{הערה|ר' יחיאל יוסף צייטלין וגיסו}} נסעו בשליחות החותמים מיד למסור זאת לרבי בידיהם אך לפועל הדבר לא הסתייע והם מסרו זאת לידי [[וועד המסדר]] שיעבירוהו לרבי. לפועל, בניגוד למה שסוכם בעת החתימה, הוסיף ר' [[יוסף יצחק פריז]] אחד החסידים בראש המכתב את המילים: "לאנ"ש די בכל אתר ואתר" וצילום המכתב התגלגל גם למקומות נוספים. שבועיים אחר כך צלצל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב הענדל בטלפון ומסר לו את שאלות הרבי בתגובה על המכתב: {{ציטוטון|1) מהיכן דנתוני? 2) האם כל הפס"ד שלו הם בערך הנ"ל?}}{{הערה|יתבררו ויתלבנו ע' 106, שליחות כהלכתה}}, ועוד שאל האם הוא חשב האם זה יעזור להפצת המעיינות והוסיף: הרי זה יעורר מלחמה נמרצה. על השאלה "מהיכן דנתוני?" ענה הרב הנדל שיש מקור לדברים ב'הלכות מלך המשיח' ב[[רמב"ם]] שהכתוב שם מתאים לרבי בדיוק, ובקשר למיעוט בהפצת המעיינות ענה שעל פי המוסכם בעת החתימה המכתב לא יועד לפרסום והוא אף נשלח לרבי ישירות בגלל סיבה הזו. על כך ענה הרבי: "מהו הלשון "די בכל אתר ואתר""? והרב הנדל שלא ידע מההוספה המאוחרת השיב שלא יודע על כזו לשון בהקשר למכתב, ועל כך ענה הרבי: "חתימת ידו מגיד מה שהוא יודע"{{הערה|אחר כך נודע דבר ההוספה והאחראי הודיע לרבי שהיה זה בלא ידיעתו של הרב הנדל וביקש תיקון. כעבור תקופה קצרה, ב[[י"א ניסן]] תשמ"ח, התייחס הרבי בצורה מיוחדת לברכת כהנים שבירכו הרב הענדל כשאומר (בתרגום מאישי): "'''בתחיית המתים, כאשר "משה ואהרן עמהם" ישמע כל אחד ואחד מישראל את כל הענינים הללו מפי אהרן הכהן, בבית המקדש השלישי, בית גדול וברכה גדולה, כחלק מהעצם של "קהל גדול"'''" ו'חסידים יודעי חן' אמרו לרב הענדל שזה מעין פיוס בשבילו}}. הרבי גם התבטא שאלו שחתמו על המכתב (תוכן): "אינם מן הישוב"{{הערה|פרטי המעשה על פי דברי הרב הנדל בראיון ל[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/drive/folders/1VD8PPJ1YjzuXSw0MJLrvaVdL2yd9uxqm גל' 376] ע'27, קובץ 'בשמן קדשי משחתיו' (י"א ניסן תשפ"א, [[ועד חיילי בית דוד]]) ובהשלמת פרטים מפי ר' יוסי פריז ור' יחיאל יוסף צייטלין}}.
ב[[פורים]] [[תשמ"ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' [[טוביה פלס]], ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאוד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ"ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.}}.
החל מ[[תנש"א]] (1991) הבחינו חסידים בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1= היו שראו בזאת חלק מהשינוי הברור ביחסו של הרבי לענייני משיח ופרסומם בכלל - שינוי שהתבטא בצורה ברורה באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] מ[[ועד שיחות אין אינגליש]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן (ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון בתקופה זו קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. בסיום חודש [[מרחשון]] תנש"א כתב הרב ציק לרבי שמבקש אישור לפרסם שהרבי הוא המשיח, זאת לאור דברי הרבי בשיחות אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח אותה מכריז כעת מ[[חוץ לארץ]]. על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות שקדמה למענה, התוועדות שבת פרשת [[תולדות]], דיבר הרבי אודות הפרסום על משיח בדברים היוצאים מן הלב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1BK6ZFdC7JgcKw40N0wz0P3fMPRysfBF_/view שיחת שבת פרשת תולדות תנש"א] בסיומה.}} ושמשיח כבר בא וצריך רק לומר את שמו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FwiIHxums6OkCOqAy-Aqm0HXDplLbBMu/view?usp=sharing יומן אברהם שמואל מאן]}}.
בקיץ תנש"א שאל [[שלום דובער וולפא|הרב שלום דובער וולפא ]] את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם כתב הרבי שאם ישמיט מהספר - לדעת ידידים מבינים - קטעים העלולים להרחיק יהודים אחדים מלימוד חסידות, כדאי להדפיסו. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}} כשמחד הושמטו קטעים ממנו ותוקנו בו תיקונים ומאידך תוכנו הכללי, הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח וההכרה בו על ידי העם עוד בזמן הגלות ושעל ידי זה זוכים הגאולה, נותר על כנו כשלספר נקבע השם 'יחי המלך'. בתאריך [[י"ט חשון]] [[תשנ"ב]] אישר הרבי את קבלתו של הספר בתשואות חן וביקש שכשהספר ייכרך יוכנס שנית כשמודה על כך מראש. על מה שכתב הרב וולפא שאם יקבל את ברכת הרבי ירגיש שיש בזה אולי תיקון על העגמת נפש שהספר גרם בעבר לפני למעלה מ-7 שנים, הקיף הרבי את הדברים ובירך שיהא בהצלחה ולבשורות טובות וכתב אודות כך [[אזכיר על הציון]]{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה צ', [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90והוא-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א] ע' 29}}.
בשלהי חודש כסלו תשנ"ב השיב הרבי על מכתבו של הרב דוד נחשון על בו דיווח על חגיגת ה[[בר מצוה]] של בנו, בה נכחו גם רבים שלא מ[[אנ"ש]] במהלכה נשא דברים בענין קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח ושהוכיח זאת מכך שהרמב"ם הביא בספר 'הלכות' את הנהגתו של רבי עקיבא שאמר על בר– כוכבא: "דין הוא מלכא משיחא", ולדו"ח צירף חתימות על קבלת המלכות של חלק מהמשתתפים באירוע יחד כולל חבר הכנסת צחי הנגבי וכן חתימות שנאספו במעמד [[קידוש לבנה]] ב[[נצרת עלית]]: {{ציטוטון|ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ת' וכו'. אזכיר עה"צ}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90והוא-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א] ע' 33, [https://chabad.info/video/documentary/%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94ואביטה-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AAנפלאות/883680/ ח"כ צחי הנגבי חותם על קבלת המלכות • מה הגיב הרבי?] {{אינפו}}}}.
בי"ד שבט תשנ"ב ענה הרבי לרב [[נחמן מאיר ברנהארד]] שכתב{{הערה|חלק בתרגום מאנגלית}}: "אני משתדל לפעול ששלוחי "ליובאוויטש פאונדיישאן דרום אפריקא" יצטרפו דרום אפריקא בולטת בהיעדרותה בנושא. בהמשך להפצרותיי, ר' מענדל ליפסקר אירגן אסיפה ארוכה עם השלוחים לפני כמה ימים. וכולם מסכימים מאה אחוז להנ"ל – אלא שמהססים מפני שלא בטוחים אם כך רוצה הרבי שליט"א (בניגוד לעבר, שהרבי שליט"א התבטא ברור כנגד דברים כאלה מפני שזה מרחיק יהודים מלימוד פנימיות התורה – אבל אומרים שעכשיו יש כמה וכמה סימנים שהמצב השתנה, ושזה כן רצוי). ובכן, אעיז לשאול – האם אכשרא שעתא וזה כן רצוי כמילוי "וביקשו . . ואת דוד מלכם"?": {{ציטוטון|תלוי בתנאי המקום בזה על חב"ד שעל אתר לברר}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90והוא-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א] ע' 37-38}}.
השליח הרב [[יצחק וולף]] כתב בשלהי [[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] שתלמידי ותלמידות בתי ספר חב"ד ב[[שיקגו]] חיים בענין של משיח ובעיר מדברים שב[[ליובאוויטש]] חיים משיח ושהרבי הוא המשיח ורואים במוחש שכשמדברים בנעימות והדברים יוצאים מן הלב הרי הם מתקבלים. על כך ענה הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ימשיך בבשורות טובות. אזכיר על הציון}}.
ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח העתיד להתקיים אצלם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח, והיו שערערו על כך ובמכתב נכתב שרב הקהילה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90והוא-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}.
עם זאת גם בתקופה זו הביע הרבי הסתייגויות שונות בענין:
הרב [[דוד נחשון]] שכתב לרבי ב[[חול המועד פסח]] [[תנש"א]] על הצעה עליה עוררו אותו ידידים שלאור שיחת שבת [[פרשת משפטים]] תנש"א בה נאמר שצריכה להיות קבלת מלכותו של מלך המשיח על ידי העם שיפרסם ברבים שהרבי הוא מלך המשיח. על כך כתב הרבי: "מופרך לגמרי כפשוט"{{הערה|על פי [https://chabad.info/tag/%D7%9B%D7%97כח-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9Fניסן/page/2/ נאומו של הרב נחשון] בכנס היסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ד' אייר תנש"א {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שג.}}.
למערכת [[שבועון כפר חב"ד]] שביקשו את הסכמתו של הרבי לפרסם מאמר של הרב [[יואל כהן]] שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]], ענה הרבי ב[[ט"ז אייר]] [[תנש"א]] לשלילה{{הערה|אמנם בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] פורסם מאמר בתוכן כזה של הרב כהן בשבועון כפר חב"ד, ושבועיים לאחר מכן אף פורסם ראיון ארוך עמו בנושאים הללו כשיש המעידים שהדבר נעשה לאור אישור מפורש של הרבי - [https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]}}.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
[[קובץ:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
החל מ[[שמחת תורה]] [[תשנ"ג]] החל הרבי לעודד באופן קבוע ופומבי , גם לעיני מצלמות התקשורת, את שירת החסידים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ביציאתו לקהל בתום התפילה. מני אז עודד ואישר הרבי פרסומים רבים אודות כך שהוא המלך המשיח.
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו מקורבו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}.
====פרסום בעיתונים====
===הרקע===
בסוף זמן הגלות, כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|פירוש המהרש"א לסנהדרין, דף לח,א. ד"ה "אין בן דוד".}}, ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}. העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.
בשנת [[תשל"ב]], בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]], בתקווה ש"אולי ירחמו עלינו מן השמים כאשר יראו חפצינו ורצוננו לקיים מצוות מינוי מלך. ונזכה להמליך בקרוב את כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח. ואולי יהי' לה' מזה נחת רוח ובאתרועתא דלתתא אתערותא דלעילא לגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. וכפי שהזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ט כסלו "כי מציון תצא תורה" וכו'". הרבי הגיב בחריפות להצעה: {{ציטוטון|'''פשוט''' שאין הזמן גרמא '''כלל וכלל''' לזה. ויבטלו '''כליל''' הצעת ההדפסה [וינזפו בתוקף בזה שהציע את הנ"ל{{הערה|בתחילה כתב הרבי את משפט זה אך אח"כ העביר עליו קולמוס לאות מחיקה}}] '''ויטלפנו''' לכאן על דבר '''הביטול''' ועל דבר '''הפסק''' הדיבור על דבר הקא סלקא דעתך אפילו. '''וק"ל. וד"ל'''}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה דייק מהמילים "אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה" שבעתיד אכן תבוא העת שזה כן יהיה ענין שהזמן גרמא, ושמח מכך בהסבירו שמובן הדבר שהרבי לא יבוא לומר תודה ויישר-כח על דבר שכזה, שהרי מבואר בחסידות שמינוי מלך הוא דוקא כשהעם מבקשים ומתחננים והוא אינו רוצה, וצריך לבקש ולחזור ולבקש שוב ושוב, עד שהדבר יתקבל{{הערה|וכשסיפר זאת הרב מענדל פוטרפעס שהיה מעורב בדברים, אמר עוד: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל - עפ"י [https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_76.html סיפור הדברים מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]}}.
ב[[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטאת בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'. תחילת שיחת יום ב' דראש השנה תשל"ז}}. הכרזה זו הייתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב. וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה.}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}: {{ציטוטון|מלכויות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים 'יחי המלך' וכיוצא בזה}}.
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".
בשנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] אישר ועודד הרבי פעמים רבות את ההחתמות, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם שליח חב"ד המקומי{{הערה|מענה כזה קיבל הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקהוהדבר פורסם והותיר רושם עז בין החסידים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759143/ 770 רעש וגעש: הצצה נדירה לאסיפת החסידים המרגשת] }} {{אינפו}}.}}, וברוב הפעמים והרבה פעמים אישר באופן כללי. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בהחתמות על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של הרבי, ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות ותגובות של הסתייגות הרבי מההתייחסות אליו כמשיח.
===פעילות הנשים===
*'''10 עובדות חב"דיות על קבלת המלכות''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 41
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
*'''הרבי הוא הגואל הרבי יביא את המשיח''', נחשון פרץ, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 50-5550–55.{{בית|מנדי דיקשטיין|"אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה"|1191|14 ואילך|תש"פ}}
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46091 הרב הירשפרונג מוחה על ניסיון לערער האמונה] {{אינפו}}
}}
{{הערות שוליים}}